הצהרת הון

המאמר מאת: רו”ח זיו כרסנטי

הצהרת הון היא מסמך באמצעותו הנישום מצהיר על הרכוש וההתחייבויות שלו, ויש למלא ולהגיש את ההצהרה על פי דרישה מפקיד השומה, בדרך כלל כל 3 עד 4 שנים. בהצהרת ההון הנישום חייב להצהיר על כל הנכסים וההתחייבויות שלו עד סוף שנת המס שחלפה או שנת מס מוקדמת יותר, ויש להגיש את ההצהרה לרשות המיסים על גבי טופס 1219.

באמצעות השוואת הצהרות ההון שהנישום הגיש, יכול פקיד השומה לנתח את הגידול בהון של הנישום ביחס לדיווח שהנישום הגיש בהצהרה הקודמת. פקיד השומה מתייחס בהשוואה זו גם לרמת המחייה וההכנסות של הנישום כדי לבדוק האם הגידול בהון מוצדק ויש לו הסבר, אחרת ההנחה היא שקיימת הכנסה חייבת במס שאינה מדווחת, והנישום יידרש לספק הסברים על מקור הכסף.

כל יחיד שהוא בעל עסק בישראל (או יחיד שכיר בעל הכנסה גבוהה), חייב להגיש הצהרת הון אחת לכמה שנים, על פי דרישת פקיד השומה במס הכנסה. לכן, אם אתה עצמאי ויש לך עסק, ועדיין לא נדרשת למלא ולהגיש הצהרת הון לרשות המיסים, סביר להניח כי בעתיד הקרוב תקבל דרישה למילוי הצהרת הון. ככלל, פקיד השומה רשאי לדרוש הצהרת הון מכל אזרחי המדינה ולא רק מבעלי עסקים, בדרך כלל הוא ידרוש את הטופס משכירים בעלי הכנסות גבוהות.

היא למעשה דיווח לרשות המיסים על הנכסים הנמצאים בבעלותו של הנישום. ההצהרה משקפת את תמונת המצב של הנכסים וההתחייבויות של הנישום בתאריך מסוים. את הצהרת ההון מגישים לרשויות המס בישראל על פי דרישה, ורשות המיסים יכולה להשוות את ההכנסות והנכסים בבעלות הנישום, לדיווחים השנתיים ולהצהרות הון קודמות.

סעיף 135 (1)(א) לפקודת מס הכנסה מסמיך את פקיד השומה לדרוש מכל נישום הודעה בכתב על ההון והנכסים בבעלות הנישום. דו”ח הצהרת הון כולל פירוט על יתרת הנכסים וההתחייבויות של הנישום, כולל נכסים והתחייבויות של בן/בת זוגו ושל הילדים מתחת גיל 18. אם מקבלים דרישה מפקיד השומה להגיש הצהרת הון יש למלא את הדו”ח בתוך 120 ימים. אי מילוי והגשה בזמן מהווה עבירה פלילית חמורה ובגינה הנישום עלול לקבל קנס גבוה ועונשים נוספים שנקבעו בחוק.

מי צריך להגיש הצהרת הון?

באופן כללי, עצמאים ושכירים נדרשים למלא הצהרת הון, על פי דרישה מפקיד השומה. לכן, יש למלא את הצהרת ההון רק לפי דרישה מפורשת של פקיד השומה, וברוב המקרים הדרישה להגשת טופס 1219 נשלחת לנישומים החייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה, כלומר עצמאים, בעלי חברות וגם שכירים שההכנסה שלהם גבוהה מסכום שנקבע בתקנות.

לאחר מילוי והגשת הצהרת הון ראשונה, הנישום שיש לו תיק במס הכנסה יידרש למלא הצהרות הון נוספות אחת לכמה שנים. כמו כן, רשות המיסים שולחת בקשה למילוי והגשת הצהרת הון במקרים שבהם קיים חשד להעלמות מס.

כדאי לדעת כי רשות המיסים בישראל שולחת מדי שנה דרישה להגשת הצהרת הון לרבבות נישומים – עצמאים ושכירים כאחד. בדרך כלל עצמאים שפתחו עסק חדש, מקבלים דרישה להצהרת הון ראשונית בשנה או בשנתיים הראשונות. רשות המיסים שולחת דרישת הצהרת הון גם לשכירים רבים ולאזרחים שרכשו נכס יקר. רכישת נכס יקר עשויה לעורר את רשות המיסים לבחינת הכנסות העסק, על מנת לוודא כי כל ההכנסות מדווחות כראוי ועל פי חוק.

ראוי לציין כי גם פעילות משמעותית במסחר בניירות ערך מהווה קריטריון לדרישת רשות המיסים למילוי הצהרת הון. אמנם משקיע ממוצע בבורסה לא נדרש להגיש דוחות למס הכנסה או למלא הצהרת הון, אך אם המשקיע עובר רף מסוים של פעילות בבורסה הוא נחשב לעוסק ועליו להגיש דוחות שונים למס הכנסה.

מתי הנישום חייב להגיש הצהרת הון למס הכנסה?

סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה קובע כי פקיד השומה רשאי לשלוח בקשה למילוי הצהרת הון, מכל נישום, עצמאי או שכיר. יחד עם זאת, לאחר פתיחת תיק במס הכנסה כעוסק פטור, מורשה או בעל חברה בע”מ, מקבלים דרישת למילוי ההצהרה, ובנוסף כאשר רשות המיסים מאתרת מידע על נישום שרכש נכסים משמעותיים כמו רכב יוקרה או מקרקעין, או שהנישום קיבל הכנסות שלא דווחו – הנישום יקבל דרישה להגיש את הצהרת ההון בתוך 120 יום ממועד קבלת הדרישה.

ברוב המקרים, פקיד השומה ידרוש מהנישום למלא ולהגיש הצהרת הון חוזרת אחת ל-3 עד 4 שנים. חשוב להגיש בזמן את ההצהרה מאחר שאי הגשה או איחור בהגשת המסמך היא עבירה חמורה הגוררת קנסות ועונשים נוספים המוגדרים בחוק.

כאמור, לאחר פתיחת תיק במס הכנסה, וכמובן גם במע”מ ובביטוח לאומי, וללא קשר לצורת ההתאגדות העסקית, גודל העסק ומספר המועסקים בו, רשות המיסים שולחת דרישה למילוי הצהרת הון תוך 24-12 חודשים מיום הקמת העסק. פקיד השומה שולח את הדרישה להצהרת הון מתוקף סמכותו, שנקבעה בתקנות בסעיף 135 לפקודת מס הכנסה. מטרת ההצהרה היא לאמת את הנכסים שבבעלות הנישום.

דו”ח הצהרת הון משקף את ההון נטו של העצמאי (בעל/ת העסק). ההון נטו כולל את סך הנכסים, בניכוי סך ההתחייבויות של בעל העסק. את הצהרת ההון יש להגיש לרשות המיסים תוך 120 יום ממועד קבלת הדרישה. במרבית המקרים מקבלים דרישה להצהרת הון אחת לכמה שנים, לכן חשוב לשמור היטב על כל המסמכים, גם אם המסמכים לא קשורים לעסק, למשל קניית רכב פרטי, רכישת ריהוט חדש לבית, תיעוד קניית ומכירת ניירות ערך, קבלת פיצויים שונים, פדיון של תוכנית חיסכון, ירושות וכו’.

חשוב לציין כי גם שכירים מקבלים דרישה למילוי הצהרת הון, בדרך כלל שכירים בעלי שכר גבוה. ברשות המיסים נהוג לשלוח דרישה למילוי הצהרת הון גם ליחידים שאין להם תיק פעיל במס הכנסה אם מתגלה מידע עליהם כמו רכישת רכב יוקרתי או קניית נכס מקרקעין, ובמקרה של חשד אחר להעלמת הכנסות. שכירים המקבלים שכר של מאות אלפי שקלים נמצאים תחת העין של רשות המיסים, והכלי של רשויות המס בישראל לבדיקת הגידול או הקיטון בהון של השכירים והעצמאים הוא דו”ח הצהרת הון.

איך לבקש הארכה למילוי והגשת הצהרת הון?

נישום שאינו מגיש את הצהרת ההון במועד מבצע עבירה פלילית על כל המשתמע מכך, וזאת על פי סעיף 215 לפקודה. איחור בהגשת הדוח עלול לגרור קנס בסך 380 ₪ (נכון לשנת 2023) לכל חודש פיגור, ואם הנישום מקבל אישור להגיש את ההצהרה במועד מאוחר יותר והוא אינו מגיש את המסמך בזמן הוא צפוי לקנס בסך 750 ₪ עבור כל חודש איחור.

החוק מאפשר לנישומים להגיש את הצהרת ההון בתוך 120 ימים מיום קבלת הדרישה מפקיד השומה. בפועל, הנישומים מקבלים חודש נוסף ללא קנס מאחר שהקנס מוטל רק על איחוד בהגשה של למעלה מ-30 ימים מיום קבלת הדרישה. יחד עם זאת, כאשר הנישום אינו מצליח לעמוד במסגרת הזמן שנקבעה להגשת ההצהרה יש באפשרותו להגיש בקשה מנומקת כדי לקבל הארכה של חודש או יותר במועד הגשת ההצהרה, וברוב המקרים פקיד השומה מאשר בקשות מסוג זה.

מטרת דרישת הצהרת הון

המטרה העיקרית של הצהרת הון היא לאפשר לפקיד השומה לבדוק האם הדיווח של עוסק פטור, עוסק מורשה או נישום אחר, תואם להכנסות עליו דיווח, והאם הוא שילם את המיסים שהוטלו עליו על פי חוק. פקיד השומה יכול לאתר מקורות הכנסה נוספים של הנישום, למשל נכסים מניבים.

מטרת דרישת הצהרת הון ראשונה

לאחר פתיחת תיק במס הכנסה מקבלים דרישה להגשת הצהרת הון ראשונה. את הדרישה מקבלים מפקיד השומה במס הכנסה לאחר מספר חודשים מתאריך פתיחת העסק ורישומו במס הכנסה. מטרת הצהרת הון ראשונה היא לאסוף מידע על ההון האישי של הנישום. הדו”ח הראשוני כולל מידע על סך נכסיו של הנישום כמו גם סך ההתחייבויות שלו, וכאשר הנישום מגיש הצהרת הון נוספת, בדרך לאחר 5-4 שנים ממועד הגשת הדו”ח הראשוני, הנתונים מאפשרים לפקיד השומה לבחון את השינוי בהון ובמצב הנכסים וההתחייבויות של הנישום לאורך השנים האחרונות. אם פקיד השומה מבחין בגידול בהון של הנישום הוא יכול לדרוש הסברים לכך, אם ההסברים אינם משכנעים אותו הוא יוציא דרישת תשלום מס.

לכן, חשוב למלא את הצהרת ההון הראשונה בעזרת גורם מקצועי כמו רואה חשבון מנוסה. הדו”ח הראשון מהווה את הבסיס המרכזי להשוואות של ההון האישי של הנישום כפי שהוא ידווח בהצהרות ההון הבאות. אם משמיטים פרטים בהצהרת ההון הראשונה הדבר עלול לעורר חשד אצל פקיד השומה והנישום עשוי להיות תחת חקירה ועליו להציג הסברים משכנעים לשינוי בהון שלו.

ראוי לציין כי הצהרת ההון הראשונה מציגה את יתרת הפתיחה של הנכסים וההתחייבויות של הנישום. המידע בדו”ח מאפשר לרשות המיסים להשוות שינויים בהון של הנישום כפי שהוא מצהיר בעת הגשת הצהרת ההון הבאה. ברוב המקרים הנישום נדרש להגיש הצהרת הון אחת לכמה שנים, בדרך כלל מדי 3 או 4 שנים. לאחר הגשת הצהרת הון שנייה, פקיד השומה משווה את הנתונים שהופיעו בדו”ח הראשון, הוא בודק את השינוי במצב הכנסים ובהתחייבויות של הנישום במהלך השנים שעברו ממועד הגשת הצהרת ההון הראשונה.

אם משמיטים מידע מהצהרת ההון הראשונה והפרט יופיע בהצהרה הבאה, הדבר יעורר חשד ברשות המיסים והנישום צפוי לעבור חקירה מקיפה ויסודית. חשוב לזכור כי בהצהרת ההון יש למלא גם פרטים על חשבונות ונכסים הקיימים בחו”ל. ישראל חתומה על עשרות אמנות מס עם מדינות שונות ברחבי העולם, ביניהם ארצות הברית, מדינות האיחוד האירופי, אוסטרליה ועוד. לכן, רשות המיסים מקבלת מידע על נכסי ישראלים בחו”ל, והשמטת המידע מהצהרת ההון מהווה עבירה פלילית על כל המשתמע מכך.

חשיבות הצהרת ההון הראשונה

חשוב לציין כי הצהרת ההון הראשונה היא החשובה ביותר לכן יש למלא את המסמך באופן מדויק ומקצועי, ללא השמטת פרטים ונתונים. מומלץ למלא הצהרת ההון הראשונה בעזרת אנשי מקצוע מנוסים כמו רואי חשבון ויועצי מס.

הצהרת ההון הראשונה משמשת כבסיס להשוואות עתידיות של פקיד השומה. כאשר פקיד השומה בודק את הצהרת ההון השנייה שהנישום הגיש, הוא משווה את הנתונים המופיעים בשתי הצהרות ההון. השוואת הון בין שתי ההצהרות של הנישום מאפשרת לפקיד השומה לחשב שימושים ומקורות של הנישום, כאשר שימושים כוללים הוצאות ששולמו בפועל כמו מיסים, דמי ביטוח לאומי, מס בריאות, ריבית על משכנתא, אירועים מיוחדים וכו’, והמקורות כוללים את ההכנסות הנובעות מכל המקורות שהנישום קיבל בפועל.

אם התוצאה של השוואת ההון מראה כי יש גידול בהון של הנישום, כלומר גידול הנכסים בניכוי התחייבויות בשתי הצהרות ההון והשימושים גבוהים ממקורות ההכנסה, יש הפרש הון לא מוסבר, ופקיד השומה צפוי להזמין את הנישום לחקירה. הנישום ייאלץ לספק הסברים מפורטים על הגידול בהון, ופקיד השומה רשאי להפיק דרישה לתשלום מס נוסף בגין הפער שאינו מוסבר.

חשוב לזכור כי הצהרת ההון נועדה לספק לפקיד השומה תמונת מצב עדכנית ומלאה על המצב הפיננסי של הנישום ובני משפחתו, לכן הנישום או מייצג מטעמו חייבים לדווח בהצהרה על הפרטים הבאים:

• נכסים – נכס מקרקעין כמו בתים, דירות ומגרשים, חוזה שכירות מפורט וכו’.
• התחייבויות – פירוט ההתחייבויות של הנישום כמו תשלומי משכנתא, הלוואות, חובות לבנקים ולגופים חוץ בנקאיים וכו’.
• סטטוס בחשבונות הבנקים – פירוט הסטטוס והיתרות בחשבונות הבנק של הנישום, לרבות פעילות בניירות ערך.
• חסכונות/השקעות – פירוט חשבונות והשקעות כמו קופות גמל, קרן פנסיה, קרנות השתלמות, חסכונות בבנק, קרנות נאמנות, ניירות ערך ועוד.
• מתנות וירושות – חשוב להצהיר על כספים שהתקבלו כמתנות או כירושות.
• רכבים – יש לפרט על הרכבים בבעלות הנישום, לרבות סכום ומועד הרכישה של כלי הרכב, חשבונית רכישת הרכב, צילום רישיון רכב.
• רכוש בבית – יש למלא נכון פירוט על הרכוש ותכולת הבית, והדרישה היא להצהיר על מכשירים וציוד שעלותם גבוהה מ-1,000 ₪, כולל הצהרה על אוספים, תכשיטים, תכולה בכספות בבית ועוד.
• זכיות – חשוב להצהיר על זכיות שהתקבלו, כולל זכיות בהגרלות או כספים שהתקבלו בהליך משפטי.
• ביטוחים – יש להצהיר בטופס הייעודי על ביטוח דירה, ביטוחי רכב, ביטוח בריאות, ביטוח מקצועי וכד’.

מבנה הטופס של הצהרת הון

מבנה הטופס של הצהרת הון ליחיד, לבני זוג או למשפחה, כולל דיווח מפורט על הרכוש בבעלות הנישום ועל התחייבויות הכספיות שלו לאנשים ולחברות. הדו”ח כולל בין היתר פירוט של רכוש קבוע כמו נכסי מקרקעין (דירה, מגרש, בניין מגורים, שטח חקלאי וכו’) ונכסים כמו מכונות, ציוד, ריהוט, רכבים, ציוד כבד, מוניטין ועוד, רכוש שוטף כמו מלאי חומרי גלם ומוצרים, עבודות בביצוע, שטרות והמחאות לפירעון עתידי וכו’, מידע על חשבונות וקופות בבנקים כולל חשבונות מט”ח וחשבונות עסקיים, מידע על התחייבויות של הנישום, מידע ונתונים על התחייבויות ורכוש בבית העסק, נתוני רכוש והתחייבויות פרטיים, מידע ופרטים מדויקים על השקעות בניירות ערך ומטבע חוץ, פרטים על כספות אם יש ועוד.

באופן כללי, הטופס כולל פירוט על הנכסים וההתחייבויות הבאים:

• נכסי מקרקעין כמו דירות, מגרשים וכו’.
• רכוש כמו כלי רכב, תכשיטים וריהוט.
• הון עצמי כמו מזומנים, תוכניות חיסכון, חיסכון פנסיוני וכו’.
• התחייבויות כמו משכנתא, הלוואות, חיובים בכרטיסי אשראי ועוד.

ההפרש בין סך הנכסים בניכוי סך ההתחייבויות הוא הסך הכולל של ההון עליו מצהירים בפני רשות המיסים.

להורדת הטופס הצהרת הון (טופס 1219) לחצו כאן

סיבות להשוואת הון בין הצהרה ראשונה לשנייה

כפי שציינו בתחילה, פקיד השומה מבצע השוואת הון בין שתי הצהרות מהסיבות הבאות:

• השוואת הון מאפשרת לפקיד השומה לגלות הכנסות לא מדווחות, לדוגמה הכנסה משכר דירה מעל תקרת הפטור.
• ההשוואה מאפשרת לרשות המיסים לאתר נכסים ו/או מקורות הכנסה נוספים שהנישום לא דיווח עליהם, למשל נכסי נדל”ן בישראל או בחו”ל, מטבעות דיגיטליים, ניירות ערך, בעלות על חברה זרה ועוד.
• ההשוואה מאפשרת לפקיד השומה לאתר הכנסות שהנישום דיווח עליהן כפטורות ממס, אך פקיד השומה סבור אחרת.
• השוואת הון מאפשרת לרשות המיסים להצליב מידע בין נישומים שונים.

סיבות להפרשי הון

הצהרת ההון הראשונית נחשבת לחשובה מאוד, מאחר שמס הכנסה משווה את הצהרת ההון הנוכחית להצהרה הקודמת. אם יש הפרשי הון, יש לספק הסברים ומסמכים המוכיחים את מקורות ההכנסה שגרמו להפרש, אחרת רשות המיסים עלולה לחשוד בהעלמת מס ולנהל חקירה קפדנית של הנישום. לכן, אם מוכרים נכס שהתקבל בירושה, מקבלים פיצויים, פודים תוכנית חיסכון וכו’ – יש לדווח על כך ולציין זאת בהצהרת ההון.

סיבות עיקריות להפרשים בין שתי הצהרות הון:

• קבלת ירושה ו/או מתנות מבני משפחה.
• הכנסות ממכירת רכוש אישי.
• פיצויים ו/או שיפויים כספיים שהנישום קיבל, למשל פיצוי מחברת הביטוח עקב תאונת דרכים או מחלת מקצוע.
• רווח ממכירת דברי ערך, למשל תכשיטים, תמונות ועוד.
• טעויות במילוי הדו”ח השנתי או במילוי הצהרת הון קודמת.
• קבלת קצבאות.

להימנע מאיחור ומקנסות

איחור בהגשת הצהרת הון עלול להוביל לקנס ולזימון לחקירה. מומלץ לשמור על החוק ולהקפיד על הנחיות ופקודות רשויות המס. כדי להימנע מדיווח בעייתי או שגוי וכדי להימנע מבעיות עם רשויות המס – חשוב להיעזר ברואה חשבון מנוסה ומיומן. יש להימנע מאיחור בהגשת הצהרת הון וכך ניתן להימנע מקנסות ומעיצומים נוספים העשויים לחלול על הנישום.

הצוות המקצועי של משרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ , מתמחה בין היתר, במילוי והגשת הצהרת הון לעצמאים ולשכירים – הנכם מוזמנים לפנות אלינו!

טיפים של המומחים במשרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ למילוי הצהרת הון:

• יש למלא את הדו”ח בשקיפות מלאה ולא להשמיט ממנו מידע.
• לפני הגשת הצהרת הון שנייה מומלץ להשוות את הנתונים להצהרת ההון הראשונה כדי לאתר טעויות ולוודא שאין הפרשים ללא הסבר משכנע.
• חשוב לתעד משיכת כספים כמו קרן השתלמות, פיקדון בנקאי, קופת גמל וכו’.
• חשוב לשמור על מסמכים רלוונטיים לצורך תיעוד והסברים על שינוי בהון.
• אם מעבירים נכסים בתוך המשפחה יש לבצע זאת בעזרת עורך דין.
• חשוב לדווח על חשבונות בנק ונכסים בחו”ל.
• כדאי לתעד כל הוצאה בעסק או הוצאה עבור המשפחה, לרבת קניית רכבים, מחשבים, ריהוט, נסיעות לחו”ל, חופשות ועוד.

כללי אל תעשה בעת מילוי הצהרת הון

מס הכנסה מקפיד במיוחד על דיווחים חשובים כמו דוח שנתי והצהרת הון, לכן אין לנסות להתחכם מול רשות המיסים ויש להקפיד על מילוי נכון של הנתונים ללא השמטת מידע. כאשר ממלאים את הצהרת ההון יש להקפיד על דיווח מדויק בהתאם לכללים הבאים:

דיווח מלא על חשבונות בנק ונכסים בחו”ל – רשות המיסים בישראל משתפת פעולה באופן הדוק עם רשויות המס במדינות זרות רבות, לכן כיום קשה להסתיר נכסים וכספים בחו”ל.

העברת נכסים וכספים כמתנה – יש להימנע מתנועות חשודות בחשבונות הבנק כמו העברת נכסים וכספים במתנה לקרובי משפחה מאחר שרשות המיסים מקושרת היטב למערכת הבנקאית ולגופים פיננסיים אחרים, ואם מנסים להעביר כספים ונכסים כמתנה, פקיד השומה ידרוש הסברים המניחים את דעתו.

דיווח על הכנסה כזכייה בהגרלות והימורים – פקיד השומה בודק לעומק הצהרות על הכנסות מזכיות והימורים והוא אינו מגלה סלחנות במקרה שהוא מגלה דיווח כוזב על זכייה בהימורים.

דיווח חסר על הוצאות ורכישות – המערכת הממוחשבת של רשויות המס בישראל מקושרת למאגרי מידע רבים של רשויות המדינה, לכן פקיד השומה יודע בדיוק כמה פעמים הנישום טס לחו”ל, איזה רכבים ונכסים יש בבעלות הנישום, כיצד הנישום קנה רכב או נכס יוקרתי ועוד.

כספות בבנק – חשוב לדווח על החזקת כספות גם בבנקים ולא רק בבית, ומאחר שמגישים ריכוז יתרה בחשבונות הבנקים הדיווח כולל מידע על הכספות השייכות לנישום בבנקים השונים.

שאלות ותשובות לגבי הצהרת הון

כל כמה זמן מגישים הצהרת הון?
בדרך כלל אחת ל-3 עד 4 שנים. לאחר פתיחת תיק במס הכנסה מקבלים דרישה בתוך מספר חודשים למילוי הצהרה הון ראשונה.

מה צריך בשביל הצהרת הון?
יש לתעד ולאסוף מסמכים ואישורים רלוונטיים בכל הוצאה, קנייה והתחייבות, הן בבית העסק והן במשפחה.

מתי צריך להגיש הצהרת הון?
יש להגיש הצהרת הון בתוך 120 ימים ממועד קבלה הדרישה מפקיד השומה.

למה משמשת הצהרת הון?
הצהרת הון משקפת את ההון האישי של הנישום נכון לתאריך מסוים. הצהרת הון היא כלי של פקיד השומה לבחון שינויים בהון האישי של הנישום ולהוציא דרישת תשלום מס בהתאם לשינוי בהון.

כמה עולה להגיש הצהרת הון?
עלות הגשת הצהרת הון על ידי איש מקצוע כמו רואה חשבון היא בטווח של 1,500-700 ש”ח.

צרו קשר עוד היום עם המומחים של משרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ וקבלו הצעת מחיר משתלמת ומותאמת אישית.