גילוי מרצון

מאת: רו”ח יורם שיפר

ממשלת ישראל יחד עם משרד האוצר ורשות המיסים, מנסים לכסות את הבור התקציבי שנוצר בקופת האוצר עקב משבר הקורונה. לכן הוחלט לחדש את נוהל גילוי מרצון, הליך שבעבר הלא רחוק הזרים לקופת המדינה מיליארדי שקלים.

רשות המיסים החליטה לעודד נישומים, עצמאים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים, שעברו על חוקי המס ולא דיווחו נתוני אמת כל ההכנסות שלהם, לתקן את הדיווחים שהם הגישו. כדי לאפשר לנישומים ולאחרים לדווח נתוני אמת, הוחלט ברשות המיסים, בשיתוף פעולה הדוק ומלא עם פרקליטות המדינה, לאפשר לכל אדם המבצע גילוי מרצון על עבירות מס המפורטות בנספח א’ לנוהל, לדווח את נתוני האמת, בתמורה להתחייבות מצד רשויות המס ופרקליטות המדינה שלא לנקוט נגדם הליכים פליליים.

 

מהו גילוי מרצון?

על פי הערכת רשות המיסים בישראל כ-20% מהתל”ג הוא הון שחור, כלומר כחמישית מכלל הפעילות הכלכלית המתקיימת במדינת ישראל אינה מדווחת כנדרש בחוק. ההון השחור יוצר כלכלה שחורה הגורמת לאובדן הכנסות ממיסים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה, ולטענת המומחים ההון השחור מהווה גורם מרכזי המשפיע על יוקר המחייה בארץ.

הכלכלה השחורה פוגעת בחוסן הלאומי, בהתפתחות הכלכלה, בשוויון בנטל האזרחי ובלכידות החברתית. כמו כן, הכלכלה השחורה מפחיתה את הכנסות המדינה ממיסים, פוגעת בעיקר בשכבות החלשות, יוצרת אי שוויון ומשפיעה על כלל אזרחי המדינה הנורמטיביים השומרים על החוק.

לכן, הוחלט על נוהל גילוי מרצון המאפשר למי שהשתמט מתשלום מס ולא דיווח נתוני אמת על הכנסותיו – לדווח נתוני אמת ולהימנע מהליך פלילי נגדו. יש לציין כי בשנים האחרונות נוצרו שיתופי פעולה בין רשות המסים לבין משטרת ישראל, המוסד לביטוח לאומי ורשויות נוספות בארץ וברחבי העולם, במטרה להילחם בתופעת ההון השחור וכדי להעמיד לדין בגין עבירות מס. מדינת ישראל חתמה בשנים האחרונות על אמנות מס עם מדינות רבות בעולם, אמנות מס נועדו למנוע תשלום כפל מס ולהילחם במי שמנסה להתחמק מתשלום מס. כמו כן, ישראל הצטרפה לארגון ה-OECD לכן כיום יש לרשות המיסים מידע מקיף וכלים מתקדמים המאפשרים לה לקבל מידע מלא על נכסים והכנסות של נישומים הפועלים ברחבי העולם, למשל קיומם של חשבונות בנק בשוויץ, נכסים להשכרה ועוד.

חשוב לזכור כי עבירות מס הן עבירות פליליות לכל דבר. נוהל הגילוי מרצון זכה להצלחה כבירה בארץ וגרם לרבים לדווח נתוני אמת, הנוהל סייע לרשויות למלא את קופת המדינה ולהפחית את תופעת ההון השחור בישראל.

חשוב לציין כי בנוהל הגילוי מרצון, כל תושב ישראל יכוך לחשוף הכנסות ונכסים עליהם הוא לא דיווח כחוק, למעשה האדם חושף את ההכנסות והנכסים שלו לראשונה בפני רשות המיסים, ובתמורה לגילוי הוא זוכה לחסינות מנקיטת הליך פלילי נגדו. יחד עם זאת, הנוהל לא חל על הכנסות הנובעות מעסק לא חוקי ויש להקפיד על נתוני אמת ולדווח על כל ההכנסות שלא דווחו – אחרת רשות המיסים אינה חייבת לעמוד בהסכם.

בנוסף, אם החלה חקירה או בדיקה נגד נישום או יחיד בגלל חשד של רשות המיסים על אי דיווח והעלמת מס – אין אפשרות לבצע את הנוהל, והסיבה לכך מוצדקת אחרת כל מי שיגלה הוא נמצא תחת בדיקה או חקירה ימהר לבקש את הנוהל לגילוי מרצון כדי להתחמק מהחקירה והשלכותיה.

 

למי מיועד גילוי מרצון?

נוהל גילוי מרצון בישראל החל בשנת 2005 כדי לאפשר לנישומים לתקן את הדיווחים שלהם ולדווח נתוני אמת על הנכסים וההכנסות שלהם, לרבות הכנסות, נכסים וחשבונות בנק בחו”ל. כל נישום שהגיש דיווח כוזב היה יכול לבחור בהליך ולדווח נתוני אמת בתמורה לכך שלא יינקטו נגדו הליכים בגלל עבירות המס. באופן כללי, ההליך מיועד לנישומים שלא נפתחו נגדם חקירות או בדיקות על ידי רשות המיסים או רשות שלטונית אחרת, וכל עוד אין כנגד הנישום מידע קודם בדבר הליך גילוי מרצון.

הנוהל אינו חל על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית. אם נישום בוחר לדווח נתוני אמת במסגרת הנוהל, עליו לשלם את המס הנדרש לאחר חישוב ובהתאם להצהרה שלו, בתוספת של קנסות והפרשי הצמדה.

העבירות על פי חוקי המס המפורטים בנוהל הן:

  • פקודת מס הכנסה.
  • חוק מס ערך מוסף.
  • חוק מיסוי מקרקעין.
  • חוק מס קנייה.
  • פקודת המכס.
  • חוק מסי מכס ובלו.
  • כל הוראה לעניין מס בחוק על פיו, כל עוד ההוראה מתייחסת לאחד או ליותר מ-6 החוקים המפורטים בסעיפים הקודמים.

 

הליך גילוי מרצון ומבנה הטופס

רשות המיסים מציעה שני מסלולים לגילוי מרצון המיועדים לנישומים, ליחידים, לעוסקים, לבעלי תפקידים בתאגידים ולמייצגים שעברו עבירות מס ולא דיווח נתוני אמת. המסלול הראשון מחייב גילוי של שם המבקש ופירוט של שנות המס הרלוונטיות ומקורות ההכנסה שלא דווחו, לרבות סכומים שהושמטו ואומדן לתשלום המס. יש למלא טופס הצהרה לבקשה לגילוי מרצון, את הטופס ניתן לשלוח רק באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת הבאה: giluymerazon@taxes.gov.il.

מסלול נוסף הוא דיווח אנונימי, מסלול שהועדף על ידי רבים אך הסתיים בסוף 2018. יש להגיש בקשה אנונימית לגורם המוסמך (סמנכ”ל בכיר לחקירות ומודיעים ברשות המיסים), הבקשה חייבת לכלול מידע ומסמכים בהתאם לנדרש בנוהל, למעט שם המבקש. על הבקשה חותם בא כוח המייצג את מגיש הבקשה. הגורם המוסמך מנה כל בקשה אנונימית לגורם אזרחי רלוונטי, כלומר לפקיד השומה, לממונה תחנת מע”מ, לגובה מכס, למנהל מיסוי מקרקעין וכיוצא בזה. הגורם האזרחי נדרש בתוך 180 ימים ממועד קבלת הבקשה האנונימית להחתים את בא כוחו של המבקש על טיוטה להסכם השומה בהתאם לחבות המס והדיווח בטופס הגילוי מרצון. במעמד החתימה בא כוחו של מגש הבקשה מגלה את שמו של המבקש, כולל תעודת זהות ל מגיש הבקשה וזאת לצורך המשך בדיקה וטיפול.

רשות המיסים מאפשרת מסלול נוסף ומקוצר לנוהל גילוי מרצון, מסלול מקוצר מתאים למי שסך ההון הכלול בבקשתו לגילוי מרצון נמוך מ-2 מיליון ₪, וכל עוד ההכנסה החייבת שנובעת מסכום זה נמוכה מ-5 מיליון ₪ בשנות הדיווח הרלוונטיות. הטופס במסלול המקוצר אינו כולל טבלה כמו בטופס המיועד למסלול הרגיל או האנונימי.

הטופס הרגיל כולל ארבעה חלקים עיקריים:

  • פרטי מגיש הבקשה או פרטי בא כוחו של מגיש הבקשה, לרבות שם פרטי ומשפחה, ת”ז ותמצית פירוט עובדות.
  • טבלה המציגה את שנות המס הרלוונטיות, מקור ההכנסה, סה”כ לשנת המס או לתקופת הדיווח וחבות קרן מס.
  • מידע על סכום ההון המדווח, סכום העבירה המצטבר, דיווח על קיומו או אי קיומו של תיק ברשויות המס.
  • הצהרה על נכונות הפרטים בבקשה, לרבות תאריך וחתימה של מגיש הבקשה או בא כוח מטעמו.

רשות המיסים הכריזה על נוהל גילוי מרצון ואפשרה לתושבי המדינה לדווח נתוני אמת, הנוהל התקיים במסלול רגיל ובמסלול מקוצר בין השנים 2014 עד 2019, וזכה להצלחה כבירה. נוהל גילוי מרצון עד סוף שנת 2019 סלל את הדרך לישראלים רבים לדווח על עבירות מס טרם גילויין על ידי רשות המסים, וזאת ללא נקיטת הליך פלילי נגדם וללא חקירות.

בסוף 2019 הנוהל הסתיים, לכן המצב המשפטי חזר לקדמותו, ואזרח שבחר לדווח מיוזמתו על עבירות המס שלו זכה להתייחסות שונה לחלוטין מרשות המיסים. לאור ביטול הנוהל האזרח שדיווח על עבירת המס נאלץ להתמודד עם רשות המיסים והנושא היה פתוח לפרשנות לכן הטיפול במקרה של האזרח היה נתון לשיקול הדעת של הגורמים המטפלים במקרה, וראי חשבון המליצו לנישומים לקבל ייעוץ משפטי וליווי צמוד של עורך דין על מנת לנטרל את האיום בעבירה פלילית.

 

תחזית לאחר 2019 לגבי ניהול גילוי נאות

בשנת 2020 הוחלט שלא לחדש את הוראת השעה הכוללת בין היתר את המסלול האנונימי בנוהל גילוי מרצון. לכן נוצר חלל ריק המאפשר גמישות מסוימת להתדיינות משפטית בין רשות המיסים לבין הנישום שמעוניין לדווח נתוני אמת ולהסדיר את ענייניו.

אמנם, בכירים ברשות המיסים דיווח בכנסים שונים כי הרשויות שוקלות לחדש את נוהל הגילוי מרצון עם אופציה לתשלום כופר, אך טרם חודשה הוראת השעה בנושא זה. ככל הנראה, הנוהל יחודש במתכונת מעט שונה, כך נישום יוכל להצהיר על הכנסותיו ולגלות את נכסיו שלא דווחו, לשלם מס הנגזר מהם, כל עוד הגילוי היה כן, מקיף ונעשה בתום לב.

 

כיצד נעשה הליך גילוי מרצון במשרד רואה חשבון זי שיפר ושות’?

המומחים של משרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ ממליצים לכל אדם שברשותו הון, הכנסות ונכסים לא מדווחים, כולל השקעות ורווחים מקריפטו, לא להמתין לרשות המיסים שתחליט האם ומתי לחדש את נוהל הגילוי מרצון. בעזרת הצוות המקצועי ניתן לתכנן מס באופן מיטבי, לנהל מו”מ בצורה שקופה או אנונימית מול רשות המיסים ולהגיע לתוצאה טובה עבור הנישום, מבלי להסתבך עם חקירות ואישום בעבירה פלילית.

היכנסו למאמרים נוספים בנושא מס הכנסה

 

 

 

המאמר מאת רו"ח יורם שיפר

שותף מנהל במשרד רואי החשבון "זיו שיפר ושות – רואי חשבון". רו"ח יורם שיפר הינו יזם אינטרנט בלתי נלאה, מפתח המערכת UCAN2 , invoice4u ועוד כמה וכמה מערכות שנועדו לעזור לבעלי עסקים לעוף אל עבר הזריחה. הוא גם מנגן על חצוצרה, מופיע עם תזמורת כלי הנשיפה כלים שלובים, נשוי, אב ל 3 ילדים ובסך הכול ממש שמח בחלקו.

סניפים
חיפה
יוחנן הסנדלר 20, חיפה
תל אביב
רח' חומה ומגדל 16 בית יואל קומה 1
טבריה
רח' יוחנן בן זכאי 41 טבריה