מיסוי על דרופשיפינג

המאמר מאת: רו”ח זיו כרסנטי

תקופת הקורונה הביאה בעלי עסקים ויזמים רבים לבחון שיטות מסחר מתקדמות יותר באמצעות האינטרנט, ולא מעט ישראלים המחפשים אפיקי הכנסה נוספים וחדשים בוחרים בשיטת המסחר המכונה דרופשיפינג.
עסקאות בשיטת הדרופשיפינג שונות מעסקאות רגילות מאחר וזו עסקה משולשת המתבצעת בחו”ל ומעורבים בה היצרן או הספק של המוצר/סחורה, סוחר המתווך בין היצרן/הספק לבין הלקוח הסופי (בעל חנות וירטואלית), וכמובן לקוח קצה המעוניין לרכוש את הפריט. למעשה, המתווך באמצע רוכש את הסחורה מהיצרן או מהספק במחיר המסוכם ביניהם והוא משווק את הסחורה ללקוח הקצה לפי המחיר אותו הוא קובע עם רווח מסוים. עם זאת, בשונה מעסקה רגילה, המתווך בעסקה לא מקבל את הסחורה מהספק/יצרן והמוצר נשלח ישירות ללקוח הקצה מהמחסנים של היצרן/ספק. בעל החנות המקוונת לא מחזיק מלאי פיזי אלא רק וירטואלי, ומאחר והעסקה מבוצעת בחו”ל יש היבטי מיסוי שחשוב לשים לב אליהם מאחר וחלה חובת דיווח לרשויות המס בגין ההכנסות מהמכירות בחנות המקוונת באינטרנט.

עסקאות מסוג דרופשיפינג – היבטי מע”מ

סעיף 1 לחוק מע”מ מגדיר מהי עסקה:

• מכירת נכס כלשהו או מתן שירות ללקוח על ידי עוסק.
• מכירת נכס בניכוי מס תשומות.
• עסקה אקראית.

חוק מע”מ הוא מס עקיף המוטל על עסקאות של מכירת טובין או מתן שירות, אך מאחר ומע”מ הוא מס עקיף הוא משולם על בסיס מקום העסקה לכן על פי החוק המס מוטל רק על עסקאות שנעשות בישראל. בפסיקה מאוחרת תוקן החוק וכיום חלה חובת תשלום מע”מ גם כאשר מדובר בשירות הניתן בעקיפין לתושב ישראל או שמעורב בו צד ישראלי.

הגדרת מקום העסקה בעסקת דרופשיפינג

מקום העסקה קבוע בסעיף 14 בחוק מע”מ ולפיו רואים בטובין כאילו נמכרו בישראל, אם הטובין היה בישראל במהלך מסירתו ללקוח הקצה. בעסקת דרופשיפינג הטובין לא עוברים בישראל לכן על פניו אין צורך לפתוח תיק במע”מ, וכדאי להתייחס לסעיף 41 לחוק שמגביל את האפשרות לניכוי מס תשומות בעסקאות שלא חייבות במע”מ.
בעלי חנויות מקוונות המנהלים פעילות שבה חלק מהסחורה נכנסת לגבולות ישראל וחלקה נמכרת לקונים בחו”ל – חייבים לפתוח תיק במע”מ ולשלם מע”מ עסקאות על ההכנסות שנוצרו ממכירת הטובין ככל שאותן סחורות נמכרות לתושבי ישראל. בגין אותן עסקאות שבהן שולם מע”מ ניתן לקזז מע”מ תשומות הגלום בחשבונית ההוצאות.

עסקאות מסוג דרופשיפינג – היבטי מס הכנסה.

החוק קובע כי תושב ישראל חייב בדיווח שנתי ובתשלומי מס על הכנסותיו, גם אם ההכנסות הופקו בחו”ל. לכן, החוק הקיים אינו פוסח על מסחר באינטרנט (מקוון) גם במקרה שהסחורה אינה נכנסת לישראל. יש חובת דיווח לרשויות המס בגלל ההכנסה שנוצרה בידי תושב ישראל, ומומלץ לפנות לרואה חשבון מנוסה כדי לקבל הסברים על דרופשיפינג מס הכנסה והיבטי מע”מ וכדי לשמור על החוק ולהימנע מבעיות עם רשויות המס.
ראוי לציין כי בעסקאות הדרופשיפינג בעל החנות המקוונת יוצר רווח המתקבל מההפרש בין התשלום לספק לתמורה המתקבלת מלקוח הקצה, ועל רווח זה עליו לשלם מס הכנסה. עם זאת, מדובר בעסקאות הקשורות לתושבי חוץ לפיכך יש להקפיד על ההוראות לניהול ספרים ועל התקנות המתאימות למסחר בשיטה זו.

הקמת עסק בסגנון דרופשיפינג

החוק בישראל מחייב פתיחת תיק ורישום ברשויות המס עוד לפני תחילת הפעילות העסקית, ואין לבצע עסקאות עד הסדרת הנושא. בעלי חנויות מקוונות שלא רושמים תקבולים כדין עוברים על החוק וחשופים לסנקציות כבדות מרשות המיסים, ובמקרים מסוימים הם חשופים גם להאשמה בגין עבירה פלילית.
לרשות המיסים יש שיטות לאיתור עסקים הפועלים בשיטת הדרופשיפינג, לכן חשוב להקפיד על חובת הרישום של כל התקבולים בעסק, כולל תשלומים שהתקבלו באמצעות פייפאל, שיק דחוי, העברת בנקאית ואפליקציות תשלום שונות.

כיצד הנהלת חשבונות באינטרנט מסייעת לעוסקים בתחום הדרופשיפינג?

בשנים האחרונות החלו ישראלים רבים להקים חנויות מקוונות ואתרי סחר ככלי שיווקי וכמקור להכנסה עיקרית או נוספת. יש להתייחס להיבטי המיסוי כדי לשמור על החוק ולדווח נכון לרשויות המס, ומאחר ובשיטה זו יוצרים רווח המתקבל מהפער בין מחיר המוצר שמשולם לספק לבין מחיר המכירה ללקוח קצה, חשוב לשמור על הכללים שנקבעו בהוראות לניהול ספקים, ויש חשיבות עליונה לתיעוד העסקאות ולשמירת מסמכים, לרבות חשבוניות מהספק בחו”ל.
כדי לשמור על סדר ולהקפיד על דיווח נכון וחוקי כדאי לבחור מערכת הנהלת חשבונות באינטרנט המאפשרת להפיק בקלות מסמכים חשבונאיים כמו חשבוניות וקבלות, לתעד עסקאות בארץ ובחו”ל, לתעד תשלומים ועוד. מומלץ לבחור במערכת מתקדמת ונוחה הכוללת ליווי צמוד של רואי חשבון ויועצי מס מנוסים בתחום הדרופשיפינג.