חוק רישוי עסקים

המאמר מאת: רו”ח זיו כרסנטי

חוק רישוי עסקים, התשכ”ח-1968, הוא חוק חשוב שמטרתו להסדיר את הליכי הרישוי של עסקים המוקמים ופועלים במדינת ישראל. מטרת החוק היא להבטיח את שלום הציבור, בדגש על בריאות הציבור, הבטיחות והסביבה, ועל מנת למנוע זיהום אוויר וזיהומי מים וקרקע על ידי עסקים. החוק קובע שכל עסק טעון ברישוי, למעט עסקים הפטורים מחובה זו, ובהם עסקים קטנים עם מחזור עסקאות שנתי עד 5 מיליון ₪, עסקים הפועלים מהבית, עסקים הפועלים בשטח קטן מ-100 מ”ר ועוד.

משרד רואי חשבון זיו שיפור ושות’ הכין עבור ציבור העצמאים ועבור כל מי שמתכנן להקים עסק חדש בקרוב מדריך בנושא רישוי עסקים. המדריך עוסק בנושאים הבאים:

  • תקנות רישוי עסקים.
  • מטרות חוק רישוי עסקים.
  • עסקים שחייבים להנפיק רישיון.
  • הליך הוצאת הרישוי לעסק.

מהו חוק רישוי עסקים?

חוק רישוי עסקים מחייב עסקים מסוגים מסוימים להוציא רישיון עסק על מנת להגן את בטיחות הציבור, בריאותו ושלומו. למעשה, החוק חולש על אחוז משמעותי מבתי העסק הפועלים במדינת ישראל, ובחוק מוגדרים שורה של גורמים האחראים על אישור תנאי הרישיון לעסק וזאת על מנת להבטיח את תקינות פעילותו של בית העסק החייב ברישוי.

חשוב לדעת כי לאורך השנים החוק עבר לא מעט שינויים ותיקונים, ומטרת המחוקק היא לייצא דרישה אחידה ולהגביר את הוודאות עבור העסקים באמצעות יצירת שורת מפרטים אחידים.

המטרות העיקריות של החוק לרישוי עסקים הן:

  • לשמור על שלום הציבור ובטיחותו.
  • למנוע מטרדים וסכנות לציבור.
  • למנוע ופגיעה בסביבה.

ראוי לציין כי החוק הוותיק עבר שתי רפורמות מהותיות. הרפורמה הראשונה בוצעה בשנת 2010 במסגרת תיקון מספר 27 לחוק, והתיקון כלל שורת הקלות לעסקים, למשל המעבר לרישיונות בעלי תוקף ארוך יותר של מספר שנים קבוע, החלת מסלול מזורז לקבל הרישיון לעסק וחובת הגיבוש של מפרטים אחידים לכלל נותני האישור.

בשנת 2012 הכנסת אישרה את התיקון לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התיקון משלים את ההוראות שנקבעו בסעיף 27 לחוק, ובשנת 2013 פורסם צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) המפרט רשימה ארוכה של כ-180 סוגי פעילויות ועסקים עבורם יש להנפיק רישיון עסק. בתוך כך, השינוי שבוצע בחוק חילק את העסקים טעוני הרישוי ל-10 קבוצות עיקריות:

  • בריאות, רוקחות, קוסמטיקה.
  • דלק ואנרגיה.
  • חקלאות ובעלי חיים.
  • מזון.
  • מיחזור ושונות.
  • מים ופסולת.
  • רכב ותעבורה.
  • עינוג ציבורי, נופש וספורט.
  • שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת.
  • תעשייה, מלאכה, מחצבים וכימיה.

בשנת 2018 אושר תיקון מספר 34 לחוק המחיל רישוי דיפרנציאלי ומבחין בין בתי עסק עם פעילות פשוטה, פעילות בינונית ופעילות מסוכנת, ולכל סוג פעילות נקבעו מסלולי רישוי מתאימים. התיקון נועד בין היתר להגביר את האכיפה והפיקוח, כולל הטלת אחריות על נושאי משרה בעסק.

כאמור, החוק נועד לשמור על הציבור ולהבטיח את חוקיות העסק, ובנוסף החוק נועד לוודא שבעלי עסקים ינקטו בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את שלומו, ביטחונו, בטיחותו וכמובן גם בריאותו של הציבור. המטרות העיקריות של חוק רישוי עסקים הן:

  • מניעת סכנות לשלום הציבור, כולל הבטחה מפני שוד והתפרצות.
  • מניעת מפגעים ומטרדים ושמירה על איכות הסביבה.
  • שמירה על בטיחות הנמצאים בבית העסק ובסביבתו.
  • מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות המים בגלל חומרי הדברה, דשנים ושאריות של תרופות.
  • שמירה על בריאות הציבור, כולל תנאי תברואה נאותים בבית העסק.
  • קידום דיני התכנון והבנייה.
  • קידום הדינים השונים שנוגעים לענייני כבאות.

גורמים מאשרים:

  • המשרד להגנת הסביבה.
  • משטרת ישראל.
  • משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
  • משרד הבריאות.
  • זרוע העבודה.
  • תכנון ובנייה.
  • הרשות הארצית לכבאות ולהצלה.

בנוסף לגופים אלה, יש גופי רישוי עירוניים ומשרדי ממשלה נוספים המעורבים בתהליך מתן הרישיון לעסק. האכיפה של החוק מבוצעת על ידי מחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית, ובסמכות של מנהלת מחלקת רישוי עסקים לשקול את אופן האכיפה ולהפעיל צו סגירה לעסק (הצו ניתן בבית המשפט), לעיתים בעזרת המשטרה.

אילו עסקים חייבים ברישוי עסקים?

חוק רישוי עסקים נועד להגן על בריאות ובטיחות הציבור ולהגן על הסביבה. עסק שאינו מחזיק ברישיון צפוי לקנסות כספיים ובמקרים מסוימים הוא יקבל צו לסגירת העסק. לכן, חשוב לפנות לרשות המקומית בהתאם לכתובת העסק ולהוציא רישיון כחוק.

רשימת העסקים החייבים להוציא רישיון לעסק מופיעה בצו רישוי עסקים, הרשימה מתייחסת ל-10 תחומים מרכזיים ובהם מזון, בריאות רוקחות וקוסמטיקה, דלק ואנרגיה, רכב ותחבורה, עינוג ציבורי נופש וספורט, שירותי שמירה ואבטחה, חקלאות ובעלי חיים, מים ופסולת, מסחר ושונות, תעשייה, מלאכה, מחצבים וכימיה.

את הרישיון לעסק מקבלים מהרשות המקומית בה ממוקם העסק, בהתאם לסוג ולאופי הפעילות בעסק. הרישיון ניתן לעסקים חדשים או לעסקים קיימים שנערך בהם שינוי בבעלות או בשטח של העסק, בעילות שלו או בתוכניות שבעבורן העסק הוקם.

לכן, במקרה של עסק קיים יש להגיש בקשה מסודרת לרישיון לעסק אם חלו שינויים בבעלות, במבנה או בתוכניות העסק. עסק חדש חייב לעמוד בתנאים הקודמים להקמתו בהתאם לסוג ולאופי העסק המוגדר בצו. יש עסקים רבים הפטורים מהוצאת הרישיון לכן לפני הקמת העסק כדאי לבדוק את הסוגיה מול אגף רישוי עסקים ברשות המקומית בה העסק ממוקם.

שינויים המחייבים הגשת בקשה לרישיון לעסק:

שינויים במבנה – כל שינוי בשטח העסק, בתוכניות או בסוגי העיסוקים שלו.

שינויים בבעלות – פרישה או הצטרפות של שותף חדש לעסק, העברת בעלות בעסק, הכנסת מנהל קבוע, שינוי שם חברה אצל רשם החברות, מכירת זכויות לחברה אחרת.

מי אינו חייב ברישיון עסק?

באופן כללי, עסקים בתחומי עיסוק שאינם מופיעים ומוגדרים בחוק אינם נדרשים להנפיק רישיון עסק, לדוגמה בעלי מקצועות חופשיים כמו רואה חשבון ועורך דין, מרפאות וקליניקות, גני ילדים ופעוטונים, חנויות הלבשה והנעלה, כלי בית, חלקי חילוף לרכב וכו’.

חשוב להדגיש כי הליך הוצאת רישיון עסק הוא הליך ממושך, מורכב ויקר, לכן לפני שמשקיעים בהקמת העסק כדאי לפנות למחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית הרלוונטית ולברר האם העסק שמקימים חייב ברישוי או לאו.

סוגי רישיונות

ישנם 4 סוגי רישיונות עסק, וההבדל העיקרי ביניהם הוא משך תוקף הרישיון:

  • רישיון זמני: רישיון הניתן לזמן מוגבל, פחות משנה.
  • היתר זמני: היתר לפעול בעסק העתיד לקבל רישיון בעתיד, לתקופה של עד שנה.
  • רישיון תקופתי: רישיון עסק לתקופה של שנה אחת, שלוש שנים או חמש שנים, מתאים לעסקים המקיימים הליך לחידוש הרישוי בתום התקופה.
  • רישיון לצמיתות: רישיון קבוע לעסק מיום הוצאתו, כל עוד הרשות לא ביטלה אותו.

תהליך קבלת רישיון עסק

התהליך להוצאת רישיון עסק מורכב מ-6 שלבים עיקריים:

איסוף מידע ומסמכים – בשלב הראשון יש לפנות למחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית ולקבל מידע מוקדם ומסמכים להגשת הבקשה. בדרך כלל, ניתן לקבל את המידע ולהוריד טפסים דרך אתר האינטרנט של הרשות המקומית.

מילוי והגשת טופס בקשה – יש למלא את הטופס להוצאת רישיון עסק במלואו ולהגישו את הטופס חתום למחלקת רישוי עסקים, יחד עם המסמכים הנדרשים.

בחינה ראשונית – מחלקת רישוי עסקים בודקת את הבקשה ובוחנת את המסמכים שהוגשו, והיחידה לרישוי תוציא אישור לכך שהבקשה הוגשה והתקבלה במועד.

בדיקה על ידי גורמים מאשרים – המחלקה מעבירה את הבקשה לכל הגורמים המאשרים הרלוונטיים על מנת לקבל תנאים ואישור מהם, למשל משרד הבריאות, רשות הכבאות וההצלה ועוד.

ריכוז המידע וקבלת החלטה בנושא – מחלקת רישוי עסקים מרכזת את המידע שנשלח על ידי העצמאי ונאסף מהגורמים המאשרים, ובהתאם לכך המחלקה תעדכן האם הבקשה מאושרת או לא.

הנפקת רישיון עסק – בהינתן תשובה חיובית לבקשה של העסק המחלקה מנפיקה רישיון עסק. אם התשובה לבקשה לקבלת רישיון היא שלילית, בעל העסק יקבל רשימה של ליקויים שעליו לתקן ובאפשרותו לערער על ההחלטה או להגיש מחדש את הבקשה לאחר תיקון הליקויים.

בעת הגשת הבקשה לקבלת רישיון עסק יש לשלם אגרה בגובה כמה מאות שקלים. יש לצרף אישור תשלום אגרה לבקשה, וחשוב להקפיד על צירוף המסמכים הנדרשים כגון: תוכנית עסק הנדסית, תרשים של סביבת העסק ועוד.

ראוי לציין כי מחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית חייבת להשיב לבקשה בתוך 30 ימים, גם הגורמים המאשרים נדרשים להשיב בהתאם לזמנים שנקבעו בחוק.

סיבות לסירוב הבקשה למתן רישיון עסק

מחלקת רישוי עסקים ושאר הגורמים המאשרים רשאים לשנות או להוסיף תנאים בהתאם לשיקול דעתם, לכן תמיד חשוב לברר את התנאים העדכניים לפני הגשת הבקשה. הגורמים המאשרים ומחלקת הרישוי רשאים להציב 3 תנאים במטרה לוודא את קיום מטרות הרישוי לעסק:

  • תנאי מוקדם המהווה תנאי בסיס בהתאם לענף הספציפי לקבלת הרישיון לעסק.
  • תנאי ברישיון שיש לקיימו באופן קבוע במשך כל הפעלת העסק.
  • תנאי נוסף שמחלקת הרישוי או הגורמים המאשרים הנוספים עשויים להוסיף כדרישה לאחר הנפקת רישיון העסק.

בסמכות משטרת ישראל לסרב לתת רישיון עסק כי המשטרה מחליטה שיש נסיבות המצדיקות סירוב לבקשת הרישיון לעסק מסוים בגלל סיבות כמו סכנה לשלום הציבור, עבר פלילי של בעל העסק ועוד.

במקרה של סירוב לבקשה להנפקת רישיון עסק ניתן להגיש ערעור באחת משתי הדרכים הבאות:

  • הגשת עתירה לבית המשפט המחוזי היושב כבית דין לעניינים מנהליים. יש לפרט את הסיבות והנימוקים להגשת הערעור וחשוב להעלות ולהציג בפני בית המשפט עובדות ונימוקים משפטיים על כך שההחלטה לא להוציא רישיון לעסק אינה מבוססת, לא סבירה, לא מידתית או שהסירוב לבקשה נגוע בשיקולים זרים ונוגדת את חופש העיסוק.
  • הגשת השגה לגורם מוסמך כמו ראש הרשות המקומית, מנכ”ל המשרד האחראי על מתן האישור, נציג כבאות, מפכ”ל של משטרת ישראל וכד’, יש להגיש את ההשגה בתוך 30 ימים מקבלת התשובה לדחיית הבקשה להוצאת רישיון עסק.

בשורה התחתונה

חוק רישוי עסקים נועד לשמור על בריאות, בטיחות ושלומו של הציבור, זהו חוק חשוב המגן על כלל תושבי המדינה. אי עמידה בתנאים והפעלת עסק החייב ברישוי ללא קבלת רישיון עסק או המשך הפעילות בעסק למרות שהרישיון אינו בתוקף מהווה עבירה פלילית על כל המשתמע מכך.

לכן, מומלץ לקבל חוות דעת מקדמית ממחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית שבה העסק ממוקם. זהו תהליך מורכב לכן כדאי להיעזר באנשי מקצוע מנוסים בהליכי רישוי לעסקים. אנחנו במשרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ מתמחים בנושא ואתם מזומנים לפנות אלינו לייעוץ ולליווי מקצועי, ונשמח להציע לכם שירותים נוספים. למידע נוסף צרו איתנו קשר עוד היום

המאמר מאת רו"ח זיו כרסנטי

שותף מנהל במשרד רואי החשבון "זיו שיפר ושות – רואי חשבון". מפקח מס הכנסה בעברו ומומחה בפתרון מחלוקות וטיפול בענייני מס הכנסה. רו"ח זיו כרסנטי מנהל את הקשר מול רשויות המס, הוא נשוי ואב ל 3 ילדים.

סניפים
חיפה
יוחנן הסנדלר 20, חיפה
תל אביב
רח' חומה ומגדל 16 בית יואל קומה 1
טבריה
רח' יוחנן בן זכאי 41 טבריה