המאמר מאת: רו”ח יורם שיפר
אין אדם שלא שמע על ביטקוין ומטבעות קריפטו נוספים כמו ריפל ואת’ריום. מטבעות קריפטו המכונים גם מטבעות דיגיטליים או וירטואליים הם למעשה מטבעות מבוזרים, כלומר מטבע דיגיטלי שנוצר על ידי אמצעים טכנולוגיים מתקדמים המועבר ברשת האינטרנט ישירות מאדם אחד לאדם אחר, ללא צורך התערבות של צד שלישי כמו בנק. המטבע המבוזר אינו נשלט על ידי מדינות, בנקים וגופים מוסדיים רשמיים אחרים, ורוב מטבעות הקריפטו מבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ’יין המאפשרת פעילות מאובטחת ומתועדת באמצעות רישום מוצפן וללא התערבות ממשלתית של או בנקים.
בעשור האחרון התרחב השימוש באמצעים טכנולוגיים חדשניים לצורך תשלום עבור מוצרים ושירותים שונים, והשימוש במטבעות הקריפטוגרפיים הולך וצובר תאוצה בישראל וברחבי העולם. אמנם, אחת הסוגיות הנוגעות למטבעות הקריפטו הוא השימוש במטבע המבוזר לצורך הלבנת הון ולביצוע עסקאות הקשורות לסמים, אמצעי לחימה וכדומה. לכן, הרשויות החלו במאמצים לנטר ולפקח על העסקאות המבוצעות באמצעות מטבעות וירטואליים, בין היתר עסקאות הנוגעות להפקת רווחים ממסחר במטבעות הקריפטו.
כתוצאה מהעלייה המתמדת והמשמעותית בהיקפי השימוש במטבעות הדיגיטליים השונים, ועקב הגידול המשמעותי במספר העסקאות המבוצעות במטבעות מסוג זה והתנודתיות בשווי שלהם, כמו גם היקפי המסחר בביטקוין ובשאר המטבעות, המדינות השונות והרשויות שלהן החלו להסדיר את התחום מבחינה משפטית, תוך קביעת נורמות למיסוי מטבעות דיגיטליים. לכן, רשות המיסים בישראל החלה לפעול במרץ בנושא זה ומטרתה לעשות סדר בוואקום הכלכלי שנוצר בהיעדר רגולציה וחוקים מתאימים. זו הסיבה מדוע החליטו ברשות המיסים לקבוע כי אמצעי תשלום מבוזר יוגדר כנכס ולא כמטבע, בכל הנוגע לדיני המס החלים בארץ.
מטבעות קריפטוגרפיים המכונים גם מטבעות מבוזרים או דיגיטליים, הם למעשה אמצעי דיגיטלי להעברת ערך וניתן לעשות בהם מגוון שימושים, לדוגמה תשלום. שווי המטבע שנוצר באמצעים טכנולוגיים אינו נקבע בדרכים הרגילות, למשל על ידי החלטה של גוף פיננסי מרכזי וגדול או קביעת ערך מטבע לפי ערך סחורה כלשהי. שווי המטבע הדיגיטלי נקבע לפי הסכמה בין רשת המשתמשים.
כאמור, הטכנולוגיה העומדת מאחורי מטבעות הקריפטו נקראת בלוקצ’יין (שרשרת בלוקים), הטכנולוגיה המתקדמת מבוססת על גבי רשת של מחשבים המחוברים זה לזה באמצעות תשתיות האינטרנט. המערכת של בלוקצ’יין מאפשרת לנהל את העסקאות ולהעביר מידע ללא צורך בהתערבות של גוף מרכזי או מתווך, והמידע נשמר ברמת הצפנה גבוהה במיוחד.
המטבע המבוזר הראשון, הפופולרי והמוכר ביותר הוא ביטקוין, ומטבעות קריפטו פופולריים נוספים הם את’ריום וריפל. הקריפטו הוצג לראשונה בינואר 2009 לאחר שסאטושי נקמוטו כרה את הבלוק הראשון של ביטקוין. לאור הפופולריות של המטבעות הדיגיטליים החלו מדינות שונות לחוקק חוקים ותקנות כדי להסדיר ולהגביל את השימוש והמסחר במטבעות הקריפטו. יש מדינות שבחרו לאסור את השימוש במטבעות מבוזרים, למשל סין, טורקיה וצפון מקדוניה.
רשות המיסים בישראל פרסמה נייר עמדה ביחס למיסוי מסחר במטבעות מבוזרים, לאחר מספר שנים בהן לא הייתה התייחסות לנושא זה. נייר העמדה פורסם בינואר 2018 ולפיו רואים ברשות המיסים במטבע המבוזר כאמצעי לתשלום המשמש כאמצעי לסחר חליפין, לכן מטבעות דיגיטליים אינם מהווים מטבע או מטבע חוץ כלשון הגדרתם בחוק בנק ישראל ובפקודת מס הכנסה. ברשות המיסים בישראל בחרו להתייחס למטבעות הדיגיטליים כנכס חסר פחת, וזאת לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה.
בהתאם להחלטה זו ולאחר פסק הדין שניתן ע”י בית המשפט בנושא זה, פעולות רבות בתחום מטבעות הקריפטו עומדות תחת ההגדרה של אירוע מס, כלומר יש לדווח על הפעולה. בין היתר, כל פעולה של המרת מטבעות מבוזרים, כריית מטבעות דיגיטליים ותשלום בגין שירותים ו/או מוצרים – היא בפועל אירוע מס המחייב דיווח למס הכנסה. הרווח שנוצר עקב עליית ערך המטבע המבוזר, בין אם כתוצאה מעסקת מכירה ובין אם בעסקת חליפין, מחייב דיווח ומיסוי כרווח הון. אם הפעולה בוצעה לצורך תשלום לבית עסק, יש למסות את הפעילות כהכנסה פירותית, כלומר מס שולי, ועסקה שבה התמורה שולמה באמצעות אמצעי תשלום מבוזר תמוסה בתור עסקת חליפין.
רשות ניירות ערך קבעה שיש מקרים שבהם מטבע מבוזר ייחשב כנייר ערך בהתאם למקרה, לכן מטבעות דיגיטליים המקנים זכויות כמו הזכויות הניתנות של ניירות הערך המסורתיים, ייחשבו כנייר ערך. אם משתמשים במטבעות הקריפטו כאמצעי תשלום או לצורך סליקה או חליפין, המטבעות המבוזרים לא ייחשבו כנייר ערך.
ראוי לציין כי בשנים שלפני החלטת רשות המיסים לראות במטבע המבוזר כנכס, המשקיעים התייחסו לביטקוין כמטבע לכל דבר, לכן רווחי ההון שנוצרו בעת מכירת המטבע המבוזר שנבעו מעליית ערכו, למעשה סווגו תחת ההגדרה של הפרשי שער, כלומר רווח אינפלציוני הפטור מתשלום מס במדינת ישראל.
כעת, מיסוי ביטקוין ומטבעות מבוזרים אחר מחושב לפי נכס ולא מטבע. לכן, מכירת מטבח מבוזר נחשבת כמכירת נכס, ואם המכירה מפיקה רווח למשקיע מטילים על העסקה מס בשיעור של 25%. כמו כן, מכירת מטבעות מבוזרים מחייבת בדיווח לרשות המיסים בתוך 30 ימים ממועד המכירה, בדיוק כפי שיש לדווח בגין מכירת נכסים אחרים.
אם המכירה של המטבע המבוזר נעשית במסגרת של פעילות עסקית, ברשות המיסים רואים בפעילות זו הכנסה מעסק או הכנסה ממשלח יד, והמיסוי שיחול במקרה זה הוא לפי הכנסה פירותית ובהתאם לשיטת מדרגות המס, כאשר המקסימום יכול להגיע לעד 50% מס מהרווח.
במע”מ רואים באמצעי התשלום המבוזר כנכס בלתי מוחשי, כלומר אם אמצעי התשלום משמש לסחר חליפין הוא אינו מוגדר כמטבע, נייר ערך או מסמך סחיר אחר לעניין חוק מס ערך מוסף. יחד עם זאת, רואים בפעילות התשלום באמצעי המבוזר כנכס פיננסי המשמש לסחר חליפין, לכן ההכנסות יחויבו במע”מ אם יש להן מאפיינים עסקיים. בסעיף 1 לחוק מע”מ נקבע כי מי שמבצע עסקה חד פעמית למכירת מטבעות קריפטוגרפיים ייחשב כמי שביצע עסקה אקראית החייבת במע”מ.
במע”מ משתמשים במבחנים לצורך הבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית, המבחנים בהם משתמשים הם מבחן טיב הנכס, מבחן התדירות, מבחן היקף העסקאות, מבחן המימון, מבחן ההשבחה, מבחן הבקיאות ומבחן הנסיבות. ההכרעה כיצד לסווג את הכנסתו של הנישום, כלומר סיווג של הכנסה מעסק או סיווג של הכנסה הונית, תלוי למעשה בנסיבות הספציפיות בגללן בוצעה הפעילות.
למטבעות הקריפטו יצא מוניטין מעט שלילי מאחר והם שימשו לא פעם להלבנת הון ולמימון פעילויות לא חוקיות. בנובמבר 2021 נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון שתפקידו להסדיר את נושא העברת הרווחים מהשקעות במטבעות הדיגיטליים לתוף מערכות הבנקאות הקיימת בישראל. יש עדיין פרצות בחוק וידוע כי הבנקים חוששים מהנושא, לכן קיין בלבול בתחום המטבעות הדיגיטליים וכדאי להיעזר בבעלי מקצועי מנוסים, במיוחד לכל הנוגע להיבטי מיסוי קריפטו ומטבעות דיגיטליים אחרים.
משקיעים ועסקים רבים עוסקים במטבעות דיגיטליים, הן כאמצעי תשלום והן כאמצעי להשקעות וליצירת רווחים. יש להקפיד על רישום העסקאות ודיווח נכון שלהן על פי סעיף 4 לחוק מע”מ. כדי להתמודד עם מורכבות היבטי המיסוי של המטבעות הדיגיטליים מומלץ לפנות לרואה חשבון מנוסה ובעל ידע רב בתחום מטבעות הקריפטו.
היכנסו למאמרים מקצועיים נוספים
