חובות אבודים

הוראה זו מחליפה את הוראת הפרשנות מס' 1/2000 מיום 4/6/2000

בפסק דין "אלקה החזקות בע"מ" נקבעו חמישה מבחנים מצטברים אשר יאפשרו החזר מס העסקאות ששולם:

  1. בוצעה עסקה.
  2. הוצאה חשבונית.
  3. מס העסקאות בגין החשבונית שולם.
  4. המוכר או נותן השירות לא קיבל את התמורה.
  5. החוב הפך ל"חוב אבוד".

להלן הרחבה בעניין "חוב אבוד"
החוב הפך ל"חוב אבוד" – הודעת החייב כי לא יוכל לשלם את חובו- אין בה די כדי לראות בחוב חוב אבוד. "חוב אבוד" – הוא חוב שלגביו הוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי לא ניתן לגבותו, ובלבד שהוא אחד מאלה:

א. חוב של חייב (הקונה) שננקטו נגדו הליכי חדלות פירעון:

  1. במקרים בהם ננקטו נגד החייב (הקונה) הליכי פירוק או פשיטת רגל, יוכר החוב כאבוד במועד אישור המפרק או הנאמן, לפי העניין, כי העוסק בעל החוב (הנושה בהליך הפירוק/פש"ר) הגיש תביעת חוב וכי חולק דיווידנד סופי.
  2. למרות האמור בסעיף קטן 1 לעיל, גם במקרים בהם המפרק או הנאמן יאשר בכתב, כי סיכויי העוסק בעל החוב (הנושה במסגרת הליך חדלות פירעון) לפירעון יתרת החוב קלושים ביותר, ניתן כבר במועד המצאת האישור האמור להכיר ביתרת החוב כחוב אבוד. נוסח מחייב של מסמך האישור מאת המפרק או הנאמן רצ"ב כנספח א' להוראה זו. כמו כן, במקרים בהם המפרק או הנאמן יאשר בכתב, כי שוערך דיווידנד משוער שיחולק בעתיד לנושים עמם נמנה העוסק בעל החוב, ניתן כבר במועד המצאת האישור האמור להכיר ביתרת החוב, שעפ"י האישור לא תיפרע, כחוב אבוד. במקרים אלה, כאשר יוכרז בעתיד במסגרת תיק הפירוק/פש"ר על חלוקת דיווידנד סופי לנושים עמם נמנה העוסק בעל החוב,יהיה עליו לבצע את ההתאמה הנדרשת ולהגדיל/להקטין את הסכום המוכר כחוב אבוד.
  3. במקרה בו מונה לחברה כונס נכסים בלבד על כלל נכסיה במסגרת הליך המתנהל בביהמ"ש המחוזי (להבדיל מהוצל"פ) ובמקביל לא מתנהל הליך פירוק נגד החברה, יש לדרוש מהכונס, כתנאי להכרה בחוב כחוב אבוד, להמציא אישור כי השיעבוד הצף חל על כלל נכסי החברה באופן בו אין לחברה נכסים נוספים, שאינם כלולים בשיעבוד הצף, וכי אין הוא צופה כי יוותרו כספים לאחר התשלום לנושה המובטח. נוסח מחייב של מסמך האישור מאת כונס הנכסים רצ"ב כנספח ב' להוראה זו. במידה ולאחר התשלום לנושה המובטח יוותר סכום שישולם לעוסק בעל החוב,יהיה על עוסק זה לבצע את ההתאמה הנדרשת ולהקטין את הסכום המוכר כחוב אבוד.
  4. יודגש, כי ההנחיות בפרק זה אינן חלות על חברה, אשר מונה לה כונס נכסים על נכס מסוים במסגרת תיק הוצל"פ.

ב. העוסק בעל החוב נקט בהליכי הוצאה לפועל עפ"י חוק ההוצאה לפועלנגד החייב (הקונה), שהינם סבירים בנסיבות העניין:

  1. במקרה בו העוסק בעל החוב נקט בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב (הקונה) ביחס לרבע מסכום החוב הנטען להיות חוב אבוד, יוכר כל סכום החוב כחוב אבוד אם יוכח כי החוב הינו אמיתי, החוב טרם נפרע, ופעילות הגבייה וההוצאה לפועל לא הניבה תוצאות.
  2. במקרה בו רבע מסכום החוב של החייב (הקונה), הנטען להיות חוב אבוד, נמוך מסכום החיוב הניתן להוצאה לפועל עפ"י המסלול המקוצר הקבוע בפרק א1 לחוק ההוצאה לפועל (כיום 10,000 ש"ח), וננקטו נגד החייב (הקונה) הליכי הוצאה לפועל עפ"י פרק א1 לחוק האמור, יוכר כל סכום החוב כחוב אבוד אם יוכח כי החוב הינו אמיתי, החוב טרם נפרע, ופעולות הגבייה וההוצאה לפועל לא הניבו תוצאות.
  3. במקרה בו לאחר ביצוע חקירת יכולת לחייב, ראש ההוצאה לפועל הורה על מתן צו תשלומים, לרבות צו תשלומים במסגרת פריסת החוב של החייב (הקונה) בהליך של איחוד תיקים, לפיו החייב ישלם לעוסק בעל החוב תשלומים תקופתיים בשיעור שאינו עולה על 1% מסכום החוב הנטען להיות חוב אבוד, יוכר כל סכום החוב כחוב אבוד כבר במועד מתן הצו האמור, ובמועד זה העוסק בעל החוב יהא זכאי להוציא הודעת זיכוי בשל מלוא סכום החוב.

יודגש, כי בשל כל סכום שהעוסק בעל החוב יקבל בעתיד על חשבון החוב, יהא עליו להוציא חשבונית לספרים, לדווח ולשלם את המס הנכלל בחשבונית בדו"ח התקופתי הרלוונטי.

 

ד. במקרים בהם לא ננקטו נגד החייב (הקונה) הליכי חדלות פירעון, או הליכי גביה עפ"י חוק ההוצאה לפועל ואין המדובר בחוב שנמחק במסגרת הסדר נושים עפ"י סעיף 350 לחוק החברות לא יוכר החוב כחוב אבוד אלא אם כן יוכח אחד מאלה:

  1. החייב נפטר ואין בעיזבונו נכסים הניתנים למימוש.
  2. החייב עזב את ישראל ואין לו נכסים הניתנים למימוש בישראל.
  3. כאשר החוב איננו בסכומים גבוהים, רשאי הממונה אזורי מע"מ להכיר בחוב כאבוד בהתקיים התנאים המצטברים המפורטים להלן:א. עלות גביית החוב גבוהה מסכום החוב עצמו. על העוסק בעל החוב להוכיח את עלות גביית החוב.
    ב. העוסק בעל החוב נקט בהליכים סבירים לגביית החוב, אשר לא הניבו תוצאות, כגון: ביצוע ניסיונות לאיתור החייבים, משלוח תזכורות ומכתבי התראה לחייבים, הפסקת ההתקשרות העיסקית (לדוגמא: ניתוק החייבים מקבלת השירות).
    ג. מרבית העסקאות של העוסק בעל החוב הן עם לקוחות שאינם רשומים כ"עוסק" עפ"י החוק.עם קבלת ההודעה כאמור בפרק ג להלן, יבצע משרד מע"מ האזורי, בו רשום העוסק בעל החוב (הנושה), בדיקה מדגמית של החובות לבחינת קיום התנאים המפורטים לעיל.

 

פרק ב – כללים להוצאת הודעת זיכוי

  1. על הודעת הזיכוי, שתוצא ע"י העוסק בעל החוב, לעמוד בכל התנאים והכללים המפורטים בסעיף 23א, סעיף 9(ה) וסעיף 18 להוראות. יובהר, כי חייבת להיות זיקה ישירה בין הודעת הזיכוי לבין החשבונית שהוצאה בשל העסקה המקורית, בגינה נוצר החוב.
  2. עפ"י תקנה 24א (ג) לתקנות מע"מ הודעת זיכוי תוצא לא יאוחר משלוש שנים ולא לפני חלוף שישה חודשים מהיום בו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב. במניין התקופה האמורה לא תיכלל:
    א. התקופה שבין הגשת תביעת חוב במסגרת הליכי חדלות פירעון כנגד החייב לבין יום מתן אישור המפרק או הנאמן לחלוקת דיווידנד סופי לעוסק בעל החוב.
    ב. התקופה שבין הגשת תביעה לביהמ"ש לגביית החוב של החייב (הקונה) לבין יום מתן פס"ד סופי ע"י ביהמ"ש.
    ג. התקופה שבין פתיחת תיק בלשכת ההוצל"פ לבין סיום הליכי ההוצל"פ.יודגש, כי הארכת המועד מעבר לשלוש שנים כאמור בסעיפים קטנים א-ג לעיל לא תחול, אלא אם כן במועד הוצאת הודעת הזיכוי בידי העוסק בעל החוב המסמכים המאמתים את בקשתו, לרבות העתק חשבונית המס בשל העסקה והעתק הדו"ח התקופתי במסגרתו העסקה דווחה.עוד יצוין, כי בהתאם לסעיף 116 (א) לחוק מע"מ קיימת סמכות להארכת המועד הקבוע בתקנה 24א(ג( לתקנות מע"מ בידי ממונה איזורי, סגן ממונה איזורי ומנהל תחום בכיר במחלקה המקצועית של מע"מ.
  3. סכום הזיכוי, שיירשם בהודעת הזיכוי, לא יעלה על סכום החשבונית כאמור בסעיף 23א(2)(ב) להוראות, דהיינו: הודעת הזיכוי תכלול את סכום קרן החוב (כולל מע"מ) בלבד.
  4. העוסק זכאי לדרוש הפרשי הצמדה וריבית על סכום המס ששילם, ובלבד שהדרישה תעמוד בכללים שנקבעו בסעיף 105 (ג) לחוק מע"מ .

 

פרק ג – מתן הודעה למנהל

  1. תקנה 24א לתקנות מע"מ קובעת, כי עוסק אינו רשאי לפעול עפ"י סעיף 23א (3) להוראות ולהקטין את סכום העסקאות וסכום מס הערך המוסף הכלול בדו"ח התקופתי המתייחס לתקופה בה מוצאת הודעת הזיכוי, אלא לאחר מסירת הודעה על כך למנהל.
  2. בהודעה ייכללו הפרטים הבאים:
    א. פרטי העוסק.
    ב. פרטי החייב.
    ג. פרטי העסקה והנסיבות בשלהן הפך החוב לחוב אבוד.
    ד. ציון הדו"ח התקופתי שבו העסקה דווחה.
    ה. הפעולות וההליכים שנקט העוסק לגביית החוב.
  3. להודעה יצורפו צילום של הודעת הזיכוי, וכן המסמכים הרלוונטיים המאמתים את פרטי ההודעה והמעידים על היות החוב "חוב אבוד" עפ"י התנאים המפורטים לעיל. כמו כן, יצורף להודעה צילום כרטיס מע"מ על עסקאות לתקופת הוצאת החשבונית.
  4. את ההודעה יש לשלוח בדואר, או למסור ביד, במשרד מע"מ האזורי בו רשום העוסק בעל החוב, לא יאוחר מהמועד להגשת הדו"ח התקופתי הכולל את הודעת הזיכוי.
  5. במשרד מע"מ האזורי, בו רשום העוסק, יאשרו בכתב (לרבות חותמת "התקבל" על גבי העתק ההודעה) את קבלת ההודעה. למען הסר ספק יודגש, כי האישור הנ"ל מתייחס לקבלת ההודעה בלבד, ואין הוא מהווה אישור לגבי תוכן ההודעה או חוקיות הוצאת הודעת הזיכוי.
  6. הודעת העוסק, מאושרת על ידי משרד מע"מ האזורי, תישמר בידי העוסק כחלק מספריו.
  7. על העוסק לצרף להודעה הצהרה, כי לא דרש וכמו כן לא ידרוש כהוצאה עפ"י סעיף 17לפקודת מס הכנסה את סכום מס העסקאות לגביו מתבקשת ההכרה כחוב אבוד. אם העוסק דרש כהוצאה את סכום מס העסקאות כאמור- עליו להצהיר כי יתקן את דוחותיו למס הכנסה ויבטל דרישה זו.

 

פרק ד' – הבהרות והנחיות נוספות

  1. הרישום בספרי העוסק – הודעת הזיכוי תירשם בספרי העוסק בדרך של הקטנת מס העסקאות.
  2. קבלת התמורה בתקופה מאוחרת – יצוין, כי במקרה בו לאחר הוצאת הודעת זיכוי בגין חוב שהוכר כחוב אבוד, הצליח העוסק לגבות את התמורה (כולה או מקצתה) מגורם כל שהוא, לרבות ערבים, חברות ביטוח וכדו', תמורה זו חייבת במס במועד קבלתה. כמו כן, יש לראות בסכום שהתקבל ככולל מע"מ.
  3. תיקים סגורים – בתיקים בהם הוצאה שומה לגבי חוב אבוד, והשומה הינה סופית כך שאין לגביה זכות ערעור, יתקיים הכלל של סופיות הדיון, ולכן לא תידון ולא תאושר כל בקשה להוצאת הודעת זיכוי.