משקיע כשיר

המאמר מאת: רו”ח זיו כרסנטי

משקיע כשיר, (באנגלית(Accredited Investor , המכונה גם לקוח כשיר, הוא כינוי לאדם או תאגיד בבעלות מלאה של יחיד, המוחרג מהסייגים שנקבעו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, לעניין קבלת הצעות להשקעה בשוק ההון ללא תשקיף.

על פי חוק ניירות ערך ותקנותיו, הגדרה זו מאפשרת למשקיעים גישה להשקעות שאינן נגישות לציבור הרחב, כמו קרנות הון סיכון, קרנות גידור, השקעות נדל"ן מורכבות וסטארט-אפים. הכשירות אינה מעידה רק על יכולת השקעה, אלא על כך שהמשקיע מבין את הסיכונים הכרוכים בהשקעות אלו ומוכן לקחת אותם על עצמו, מאחר שהמחוקק הישראלי תופס את הלקוח הכשיר כמשקיע מנוסה ומתוחכם. ההגדרה מתבססת על קריטריונים פיננסיים, ואישור כשירות מאפשר למשקיעים לפעול בחופשיות רבה יותר בשוק.

מיהו משקיע כשיר?

ההגדרה של המושג נקבע על ידי הרשות לניירות ערך, והיא שונתה במרץ 2016 וכללה מספר הקלות. בשנת 2024 החלה הרשות לניירות ערך לבחון שינוי חדש בהגדרה זו כדי לשנות את הקריטריונים ולאפשר לבעלי הון נוספים להשקיע במכשירים פיננסיים מתוחכמים יותר כגון: קרנות אלטרנטיביות, קרנות גידור, רכישת ניירות ערך בשלב הראשוני של הנפקת חברות וכו'.

חשוב לדעת כי התיקון האחרון לחוק, שבוצע במרץ 2016, כלל הקלות בהגדרת מיהו משקיע כשיר. ההקלות עליהן הוחלט נועדו לבטל קריטריונים הדורשים ניסיון או מומחיות בשוק ההון (מבחן המומחיות) וחיוב למספר מינימלי של עסקאות (מבחן העסקאות). השינוי כולל הפחתת הסף שנקבע במבחן שווי הנכסים הנזילים, ומתן אפשרות לעמוד במבחן משולב של הכנסה ושווי נכסים.

ההגדרה של לקוח (משקיע) כשיר לפי חוק ניירות ערך נועדה לאזן בין הצורך להגן על ציבור המשקיעים לבין הצורך לקדם פעילות של חברות במשק הישראלי. חשוב לזכור כי הרשות לניירות ערך מספקת הגנה על המשקיעים, בין היתר באמצעות פיקוח על התנהלות הבורסה, והקצאת רישיונות למנהלי תיקים, יועצי השקעות ומשווקים. הנחת היסוד של המחוקק הישראלי היא שלמשקיע רגיל עומדים אמצעים מוגבלים יחסית, לכן הוא עלול להתקשות בהתמודדות עם הפסדים משמעותיים, והוחלט על גבולות וחסמים לעסקאות הדורשות השקעה כספית גבוהה.

המושג משקיע כשיר מוגדר בשני חוקים:

1. חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, המושג מופיע במספר סעיפים בחוק העוסקים באפשרויות ההשקעה הפתוחות עבור משקיע כשיר לעומת משקיע רגיל.
2. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995.

מבחני משקיע כשיר

נכון לשנת 2025, הקריטריונים והסכומים המעודכנים שנקבעו על ידי הרשות לניירות ערך עבור משקיע כשיר הינם עמידה באחד מתנאי הסף הבאים:

• מבחן שווי הנכסים – השווי של הנכסים הנזילים בבעלות המשקיע המתוחכם והיחיד עולה על 9,411,809 ₪.
• מבחן גובה ההכנסה – גובה ההכנסה של המשקיע הכשיר בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1,411,772 ₪, או הכנסת התא המשפחתי אליו הוא משתייך עולה על 2,117,657 ₪.
• מבחן משולב (נכסים והכנסות) – השווי הכולל של נכסיו הנזילים של המשקיע עולה על 5,882,380 ₪ וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על 705,885 ₪, או שגובה ההכנסה של התא המשפחתי אליו הוא משתייך עולה על 1,058,827 ₪.

כדאי לדעת כי הסכומים שנקבעו בחוק משתנים בכל 1 בינואר של כל שנה שלישית החל ממועד השינוי בחקיקה, והסכומים משתנים בהתאם לשיעור השינוי במדד.

כאמור, התיקון שבוצע בחוק ניירות ערך שינה את הקריטריונים שנקבעו להגדרת משקיע כשיר, ובנוסף התיקון כלל הקלות שונות כמו ביטול תנאי סף המחייבים ניסיון השקעות בשוק ההון, מומחיות בשוק ההון ו/או מספר מינימלי של עסקאות. טרם התיקון לחוק, משקיע הוגדר כמשקיע כשיר כל עוד הוא עמד ב-2 מתוך 3 הקריטריונים הבאים: מבחן הנכסים הנזילים, מבחן המומחיות ומבחן מספר העסקאות.

מאחר שהמחוקק הישראלי רואה במשקיע הכשיר כמשקיע מתוחכם ואמיד המחזיק בידע ובמומחיות בהשקעות, כולל השקעות מתוחכמות ומורכבות מהרגיל, הוחלט כי הלקוח הכשיר אינו זקוק להגנות הקבועות בחוק ניירות ערך שמטרתן לספק הגנה מסוימת על ציבור המשקיעים הרחב, לדוגמה הדרישה לפרסם תשקיף להצעה של ניירות ערך, או מגבלת 35 הניצעים, לכן המשקיע המתוחכם רשאי לקבל מידע שאינו חשוף לציבור הרחב.

אישור תעודת משקיע כשיר

משקיעים כשירים העומדים בקריטריונים שנקבעו על ידי הרשות לניירות ערך, ובהם היקף הנכסים ו/או היקף ההכנסה האישית או של התא המשפחתי, חייבים לחתום על הצהרת משקיע כשיר. ההצהרה חייבת אימות וחתימה של רואה חשבון, יועץ פיננסי או עורך דין.

מי שעומד באחד מתוך 3 הקריטריונים (לפחות) שנקבעו להגדרת לקוח כשיר על פי הרשות לניירות ערך יכול להגיש בקשה מסודרת להסדרת מעמדו כמשקיע כשיר. בתהליך זה עליו לחתום על ההצהרה ולצרף אישורים ומסמכים המוכיחים את נזילות הכספים והיקף ההכנסות, ויש לאמת את ההצהרה והמסמכים הנלווים על ידי רואה חשבון, יועץ פיננסי או עורך דין.

ההצהרה שנועדה לאמת את היותו של מגיש הבקשה כמשקיע כשיר כוללת שלושה חלקים עיקריים:

חלק ראשון – המשקיע נדרש לחתום ולאמת בחתימתו כי הוא עונה על ההגדרה של משקיע כשיר, על פי התוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, תשכ”ח-1968. כמו כן, מגיש הבקשה נדרש לבחור באחד מהתנאים שמתקיימים לגביו בנושא הגדרתו כלקוח מסווג.

חלק שני – המשקיע נדרש לאשר כי הוא מודע למשמעות ולהשלכות של היותו משקיע כשיר מבחינת סיכונים, השקעות בסכומים גבוהים וכו’. בנוסף, בחלק זה עליו להסכים לקבל הצעות השקעה, כלומר אישור המשקיע מהווה עדות לכך שהוא מבין את ההשלכות להיותו משקיע כשיר שחשוף להשקעות מסווגות.

חלק שלישי – אסמכתא של גורם מוסמך כמו רואה חשבון, מנהל השקעות, בנקאי, עורך דין וכד’, המאשרת כי נכון למועד הגשה ההצהרה, לפחות אחד מהקריטריונים שנקבעו להגדרתו כמשקיע כשיר אכן מתקיים.

כדי לקבל אסמכתא מגורם מוסמך לאישור ההצהרה יש להגיש לגורם זה מסמכים ואישורים שונים לצורך חישוב שווי הנכסים של המשקיע, לדוגמה תדפיס עדכני של חשבונות הבנק, תדפיס חסכונות, תדפיס פיקדונות, טפסי 106, דוח שנתי למס הכנסה, דוחות שונים לרשויות המס, אישור תיק ניירות ערך ועוד.

יחיד או חברה שעומדים בקריטריונים של כשירות על פי הגדרות והתנאים המעודכנים בחוק ניירות ערך, המעוניינים להיות מוגדרים כלקוחות כשירים, חייבים לחתום על הצהרת משקיע כשיר. בתהליך זה, רואה חשבון, עו"ד או יועץ פיננסי, חייבים לאמת את הפרטים באמצעות הצהרה על כל שהם קיבלו לידיהם את כל המסמכים והאישורים המוכיחים את הנזילות וסך ההכנסות הנדרשות.

מה נחשב כנכסים נזילים למשקיע כשיר?

נכסים נזילים הם נכסים שניתן להמיר למזומן במהירות יחסית, ללא פגיעה משמעותית בערכם. ההגדרה של המונח חיונית כדי לקבוע האם אדם עומד בתנאים הנדרשם בחוק ניירות ערך. קיימים מספר סוגים של נכסים נזילים המשמשים למבחן שווי הנכסים:

• מזומנים ופיקדונות: כספים בחשבונות עו"ש ופיקדונות בנקאיים.
• ניירות ערך סחירים: מניות, אג"ח, קרנות נאמנות וכלים פיננסיים הנסחרים בבורסה.
• נכסים פיננסיים: מוצרים פיננסיים מורכבים יותר כהגדרתם בחוק הייעוץ הפיננסי, לדוגמה יחידות מקרן המורכבת מחלקים של בעלי זכויות שוות, מניות של קרן רשומה בחו"ל, אופציות, חוזים עתידיים, מוצרי מדדים ועוד.

מה לא נחשב נכס נזיל

• נכסי נדל"ן: דירת מגורים, קרקעות או מבנים אחרים אינם נחשבים נזילים.
• חיסכון פנסיוני: כספים בקופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים אינם נחשבים כנכסים נזילים לצורך החישוב, כיוון שלא ניתן לממש אותם במהירות וללא קנסות.
• מטבעות וירטואליים: קריפטו נספר כנכס אך אינו נחשב מזומן. כלומר, הוא נכלל בחישוב השווי הכולל של הנכסים הפיננסיים, אך אינו נחשב כנכס נזיל בקטגוריית המזומן או הפיקדונות הבנקאיים.

היבטי מיסוי למשקיע כשיר

מעבר לסוגי ההשקעות, יש להתחשב גם בהיבטי המיסוי החלים על משקיעים כשירים, אשר משפיעים ישירות על התשואה הסופית.

• מס רווח הון: רווחים מהשקעות, הן בישראל והן בחו"ל, חייבים במס רווח הון בשיעור של 25%. בעל מניות מהותי יחויב במס רווח הון בשיעור של 30%, ולעיתים הוא יחויב גם במס יסף בשיעור של עד 5%.
• ניכוי מס במקור בהשקעות זרות: בהשקעות בחו"ל, יש לשים לב לסוגיית כפל המס. לרוב, הבנק או גוף ההשקעה בחו"ל מנכה מס במקור. עם זאת, במקרים רבים יש הסכמי מניעת כפל מס בין ישראל למדינות אחרות, המאפשרים לקזז את המס ששולם בחו"ל.
• קיזוז הפסדים: ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך מול רווחים, מה שיכול להקטין את חבות המס. למידע נוסף, ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד קיזוז הפסדים באתר.
• חובת דיווח לרשויות המס: משקיעים שמחזיקים בנכסים בחו"ל בשווי העולה על סכום מסוים, או שמחזור ההכנסות שלהם עולה על סכום מסוים, עלולים להיות חייבים בדיווח שנתי לרשויות המס. בדרך כלל, המשקיע חייב לדווח על השקעתו בשני מצבים – כאשר הוא מממש ניירות ערך שלא נוכה בגינם מלוא תשלום המס במקור או כאשר מחזור מכירות ניירות הערך של המשקיע שאין לגביו פטור ממס, עולה על 2,810,000 ₪.

תכנון מס מיטבי מומלץ טרם ביצוע השקעה גדולה או השקעה בעלת רמת סיכון גבוהה, במטרה למנוע תשלום מס כפול או עלויות מס מיותרות. משרד זיו שיפר ושות' יכול לספק לכם ייעוץ מקצועי מותאם אישית בסוגיה זו.

יתרונות של משקיע כשיר (לקוח כשיר)

ישנם יתרונות משמעותיים לציבור המשקיעים הכשירים (לקוחות כשירים) וההגדרה כמשקיע כשיר הינה סמל סטטוס יוקרתי בעולם ההשקעות. היתרונות העיקריים עבור המשקיע הכשיר הינם:

• נחשף ראשון למגוון השקעות בשוק ההון, בדגש על השקעות ייחודיות שאינן אפשריות ופתוחות עבור ציבור המשקיעים הרחב.
• נחשף להשקעות מתוחכמות שבדרך כלל אפשריות רק עבור גופים מוסדיים.
• קבלת מידע על השקעות מסווגות.
• הזדמנויות השקעה ייחודיות הכוללות בין היתר הנפקת ניירות ערך על ידי תאגידים פרטיים, הנפקות פרטיות של חברות ציבוריות וכד'.
• שלל אפשרויות להשתתפות בהשקעות אלטרנטיביות כגון: קרנות נדל"ן, קרנות גידור, קרנות חוב, קרנות השקעה שאינן סחירות, קרנות הלוואה צרכניות מסוג P2P ועוד.
• הזדמנויות השקעה בעלות מאפייני סיכון שונים, כולל השקעות בסיכון נמוך יחסית הנחשבות לאלטרנטיבה משתלמת להשקעות בשוק האג"ח הסחיר.

ראוי לציין כי המשקיע הכשיר אינו זקוק לייעוץ מיועצי השקעות מורשים בשל מעמדו הייחודי. בפועל, הוא זוכה לפריבילגיות רבות ומהותיות לעומת משקיעים רגילים בשוק ההון, והסדרת מעמדו כמשקיע כשיר מול הרשות לניירות ערך מעניקה לו יתרונות משמעותיים מול יתר השחקנים בשוק ההון.

כמו כן, אינו נדרש לפיקוח הדוק של הרגולטור מאחר שיש לו אמצעים כלכליים גבוהים ובאפשרותו לתמרן ולבחור את אופי וסוג ההשקעות שמתאימות לו, כולל אפשרות להשקיע בהשקעות ספקולטיביות, וזאת בגלל ההנחה שהוא מחזיק במומחיות, ידע וניסיון שנצברו לאורך השנים במהלך פעילותו בשוק ההון, ובנוסף יש לו הון גבוה לכן הוא יכול להתמודד עם הפסדים.

ציפיות מהמשקיע הכשיר להבין בשוק ההון

בחוק הייעוץ ההגדרה של משקיע כשיר דומה להגדרה הקודמת שמופיעה בחוק ניירות ערך, לכן התנאים בחוק הייעוץ נוקשים יותר. המחוקק הישראלי רואה במשקיעים הכשירים כיחידים המבינים בשוק ההון, כלומר מתייחסים למשקיע הכשיר כאל אדם בעל ידע, ניסיון ומומחיות בהשקעות בשוק ההון, לכן הוא זקוק לפחות הגנות ממשקיע רגיל. מסיבה זו, המשקיע הכשיר רשאי לקבל ייעוץ גם מגורמים שהם אינם יועצי השקעות מוסמכים, בשונה ממשקיע רגיל.

הוא יכול לנצל את מעמדו כדי לקבל חשיפה להזדמנויות השקעה ייחודיות ואלטרנטיביות, אלו אפשרויות השקעה שאינן חשופות ומוצעות לציבור המשקיעים הפועל בשוק ההון, וכך למעשה הוא יכול לנצל הזדמנויות השקעה בעלות פוטנציאל לייצר עבורו תשואה עודפת, בין היתר באמצעות השקעות בתחומים כמו נדל"ן, קרנות השקעה פרטיות ולא סחירות, תשתיות ועוד.

בתוך כך, כל משקיע כשיר חייב לבחון את הסיכונים הגלומים בהשקעות הייחודיות הפותחות בפניו, ועליו לקבל החלטות מושכלות וחכמות ולבחור נכון את אפשרויות ההשקעה והגופים שיבצעו עבורו של השקעותיו, בהתאמה לאמצעיו הפיננסיים, צרכיו הייחודיים ורמת הסיכון המתאימה לו.

מסגרת משפטית ורגולטורית

כפי שציינו, ההגדרה המשפטית של המושג מופיעה בשני חוקים – חוק ניירות ערך וחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. השינוי בהגדרת המשקיע הכשיר משפיעה בין השאר על כללי הרגולציה, והמטרה של הרשות לניירות ערך היא להקל על המשקיעים הכשירים על מנת לאפשר ליותר שחקנים להשקיע בשוק ההון.

שאלות נפוצות בנושא משקיע כשיר

למידע נוסף ולאימות הצהרת משקיע כשיר על ידי רואה חשבון או יועץ פיננסי מוסמך ומאושר – צור איתנו קשר באמצעות הטלפון, המייל או האתר. משרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ מתמחה בין היתר במילוי ובאימות הצהרת משקיעים כשירים ונשמח לסייע גם לך בנושא זה.

למה לאמת משקיע כשיר בעזרת משרד רו"ח זיו שיפר?

הצוות שלנו במשרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ מתמחה בתכנון, גיבוש אסטרטגיות להשקעה, בייעוץ פיננסי ובליווי צמוד של משקיעים, לרבות משקיעים כשירים כפי הגדרתם בחוק. אנחנו מנוסים בעבודה מול הרשות לניירות ערך, מייצגים את לקוחותינו גם בפני רשויות המס ומתמחים בניתוח ובליווי השקעות פיננסיות, בייעוץ עסקי, במינוף השקעות וכד’.

המומחים שלנו מספקים מעטפת שירותים רחבה הכוללת אימות הצהרת משקיע כשיר לרשות לניירות ערך, ותחת קורת גג אחת המשקיע יכול לקבל שירותים פיננסיים מתקדמים ומקצועיים, ולשלוח את הבקשה לאישור הסטטוס של משקיע כשיר כדי להיכנס לעולם ההשקעות שמיועד למשקיעים מסווגים הזוכים להקלות ולהטבות שונות.