ניתוח דוחות כספיים באמצעות יחסים פיננסים

ניתוח חברה על פי יחסים פיננסים הוא כלי נפוץ בין מנהלים. הניתוח נועד לסייע בהבנת המגמות העיקריות בפעילות החברה, תוך דגש על נושאים כמו רווחיות, רמת הסיכון, מבנה ההון, יעילות התפעול, רמת נזילות וכדומה. בעת ניתוח היחסים הפיננסים יש לזכור שלא כל הנתונים נכללים בדוחות הכספיים. מדובר בעיקר בגורמים סביבתיים כמו מצב התחרות בשוק, התפתחות טכנולוגית בענף, המדיניות הכלכלית של הממשלה, מגמות בשווקי מט"ח, אינפלציה וכדומה.

 

טכניקה של ניתוח על פי יחסים

יחסים פיננסים ? הגדרה: יחסים בין סעיפים שונים בדוחות הכספיים של חברה. המרת נתוני הדוחות הכספיים למדדים שבעזרתם ניתן לבצע השוואות בין חברות בגדלים שונים. רצוי להשתמש ולחשב רק את היחסים הרלוונטיים להבנת המתרחש בחברה. נהוג לחלק את היחסים הפיננסים לארבע קבוצות המכילות מספר יחסים המוצגים ומוגדרים להלן.

 

יחסי נזילות

בוחנים את כושרה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות, מאפשרים לבדוק את מצב נזילות הנכסים בחברה ואת יכולת התמודדותה עם קשיים בעתיד. לחישוב יחסי הנזילות שתי מטרות. מדידת חדלות פירעון של חברה ובדיקת יכולת החברה לעמוד בהתחייבויות קצרות מועד ניתן להתייחס לנזילות כמאזן אופקי בין רכוש שוטף בצד אחד של המאזן ובין ההתחייבויות השוטפות בצדו השני.

  1. היחס השוטף. Current ratio , היחס בין הנכסים השוטפים לבין סך ההתחייבויות השוטפות. במצב של קשיים פיננסים הלחצים הראשונים יופעלו בהתחייבויות השוטפות של החברה. ככל שהיחס גבוה כך גבוהה יכולת החברה להתמודד עם משברים בטווח הקצר. מימוש הנכסים השוטפים מתבטא בצמצום מלאים שעלול לשבש אספקת מוצרים ולגרום לתקלות בקווי הייצור, או בצמצום אשראי ללקוחות שעלול להביא לנטישת לקוחות. הגדלת המלאי כתוצאה מחוסר יכולת למכור אותו אינה מהווה שיפור ביחס השוטף. לכן, יש לבדוק היטב את מרכיבי הרכוש השוטף כדי לבדוק את משמעות התוצאה המתקבלת ביחס זה. בנקאים רבים מאמינים שלחברה קמעונאית יש צורך ביחס בין 1 ל-2 כדי לקבל דרוג טוב של סיכון אשראי, יחס גבוה יותר עלול להצביע על חוסר יעילות בניצול מרכיבי הרכוש השוטף.
  2. היחס המהיר. Quick ratio , היחס בין הנכסים השוטפים ללא המלאי לבין סך כל ההתחייבויות השוטפות. מלאי לעיתים אינו נזיל ולעיתים מהירות מכירתו עלולה ליצור הפסדים. כדי לנטרל את השפעת המלאי ניתן לחשב את היחס המהיר הבודק את היקף הנכסים שניתן לממשם במהירות ביחס להתחייבויות. הפער בין היחס השוטף לבין היחס המהיר אינו מבטא קשיים במימוש נכסים אלא את גודל המלאי הנחוץ לחברה המוכתב על ידי תנאים ענפיים שונים. היחס המהיר והשוטף בודקים את הנזילות לטווח הקצר.
  3. הון חוזר. הון חוזר נטו הוא ההפרש בין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות השוטפות. הון חוזר חיובי מצביע על יכולת התמודדות טובה של החברה עם משברים בטווח הקצר ואילו הון חוזר שלילי יכול להעיד על קשיים במימון חובות. הון חוזר גבוה מדי יכול להצביע על בעיות בגביית חובות, עודף מלאי או עודפי מזומן שאינם מושקעים ביעילות. שיקולי רמת ההון החוזר בקרב החברות נקבעים גם לפי מידת היכולת של החברה לנהל את נושיה. השגת תנאי אשראי ארוכים יותר מהספקים והנושים מסיר את הלחץ לשמירה על רמה גבוהה של הון חוזר.

 

יחסי רווחיות

יחסים אלה מהווים מדד לבחינת הצלחת החברה או כישלונה. רווח נקי אחרי מס אינו המדד העיקרי עקב שינוי בשיעורי מס ועקב שינויים בסעיפי ההכנסות וההוצאות האחרות בחברה. לצורך היחסים יש להשתמש ברווח התפעולי לפני מס.

  1. הרווח ביחס למכירות. חוקרים רבים משתמשים ביחס בין הרווח לבין המכירות. יחס זה מודד את שולי הרווח הנשארים מהמכירות. שולי רווח קטנים מעידים על סיכון רווח גדול יותר וכל עליה בלתי צפויה בהוצאות עלולה להביא להפסד. שולי רווח גבוהים מאפשרים לחברה לספוג עליות חדות בעלות. כל תנודה במחירי מכירה, שינוי בהיקפי מכירה ובמרכיבי העלות ניכרים מיידית ביחס זה. יש להבין את שולי הרווח הקיימים בענף בו פועלת החברה כדי לקבוע האם היחס שהתקבל מסוכן או לא.
  2. הרווח ביחס להון העצמי. שיעור התשואה על השקעות הבעלים. הון הבעלים כולל את כל השקעותיהם בהון המניות של החברה ואת הקרנות והעודפים שהצטברו לזכותם במשך השנים. התשואה המתקבלת בחישוב זה היא תשואה ריאלית מכיוון שכל הנכסים וההון צמודים למדד.
  3. הרווח ביחס לסך הנכסים. היחס בין הרווח הנקי בתוספת הוצאות מימון לבין סך המאזן. יחס גבוה מעיד על יעילות שימוש בנכסים גבוהה, ולהפך. ההנחה היא שיעילות הנה הפקת רווחים גבוהים יותר מההון המושקע בנכסי החברה. יחס זה שימש במודל חיזוי כשלון חברות קמעונאיות ונמצא כמדד הטוב ביותר לניבוי הצלחת חברות.

 

יחסי מבנה ההון

יחסי מנוף פיננסי מספקים מדד לסיכון של נושי החברה על ידי מדידת גודל החוב של החברה, בדיקת יכולת החברה לפרוע חובות אלה ויכולתה לשלם את הריבית הכרוכה בהם.
מבנה ההון – הון החברה נחלק לשני מקורות מימון:
הון עצמי הכולל את כל המקורות המשתתפים בבעלות על חברה ? הון מניות, קרנות ועודפים.
הון זר כולל מקורות שאינם משתתפים בבעלות על החברה. מקורות חיצוניים הניתנים לחברה באמצעות הלוואה והמלווה גובה עבור אותם מקורות ריבית, הלוואות שונות ואגרות חוב המונפקות ע"י החברה. ניתוח מבנה ההון בוחן את האמצעים הכוללים בהם יכולה החברה לממן את פעולותיה. לרוב, חברות ממומנות בחלקן על-ידי הון בעלי המניות ובחלקן על-ידי הלוואות מבנקים ומלווים אחרים. שני מקורות המימון האלה נקראים הון וחוב בהתאמה, והיחסים ביניהם מצביעים על המנוף הפיננסי של החברה. השיקולים המנחים חברה בקביעת מבנה ההון שלה הם: שליטה, סיכון, רווחיות, סחירות, גמישות ונזילות. וההחלטות לגבי המבנה מבוססות על בחינת כל האפשרויות העתידיות העומדות בפני החברה לחיוב או לשלילה וכן על יכולת החברה לייצר מזומנים להחזר החוב.

  1. ההון הזר ביחס לסך המאזן. Debt to total asset- יחס הבוחן את גובהו של המנוף הפיננסי. איזה חלק מהנכסים מומן על ידי הון זר. ככל שהיחס גבוה, הסיכוי לרווח ורמת הסיכון גבוהים והחברה מוגדרת כמשתמשת במנוף פיננסי גבוה יותר. ניתן לבדוק גם את חלק ההתחייבויות לזמן ארוך מסך המאזן כדי לאמוד את אחוז הנכסים שממומן מחוב ארוך טווח. ככל שהיחס גבוה יותר כך גבוהה התחייבות החברה לזמן ארוך. ריבוי הלוואות עלול בעתות משבר להביא את החברה לקשיים פיננסים ולפשיטות רגל.
  2. ההון העצמי ביחס לסך המאזן. Owner's equity to total assets יחס המשלים את קודמו ל- 100% והוא מצביע על איתנות פיננסית. יחס גבוה מצביע על סיכויי רווחיות ורמת סיכון ביחס להון העצמי נמוכים. תפקיד ההון העצמי הוא לספוג הפסדים צפויים ובלתי צפויים, מימון עסקים שוטפים והשקעות ברכוש קבוע הדבר נכון גם בהתמודדות עם מחזור החיים של החברה ביחס לתקופות שפל וצמיחה. יחס גבוה של איתנות פיננסית יעזור לחברה לקבל מימון בתקופות שפל ולשרוד.
  3. מדד הסיכון. מוגדר כהתחייבויות לזמן ארוך ביחס להון עצמי בתוספת התחייבויות לזמן ארוך ומצביע על שיעור הכיסוי של השקעות הנושים במקרה של חוסר יכולת החברה לפרוע חובותיה. גרסה נוספת ליחס זה הוא סה"כ התחייבויות (גם לזמן קצר) ביחס להון העצמי בתוספת סה"כ התחייבויות. רצוי שיחס זה לא יעלה על 50% אך במידה ותזרים המזומנים והרווחיות יציבים יחסית החברה יכולה להרשות לעצמה מדד סיכון גבוה יותר.

 

יחסי היעילות/התפעוליים

היחסים מתמקדים בניתוח משאבים ובבחינת הנכסים השוטפים של החברה כגון מלאי וחייבים המשפיעים באופן ישיר על הרווחיות ולמידת היעילות בה החברה מפעילה משאבים אלה. כמו כן ליחסים אלה קשר למבחן הנזילות.

  1. יחסי החייבים. Accounts receivable ratios? היקף האשראי הניתן על ידי החברה הוא פונקציה של המכירות שלה. שינוי בהיקף האשראי ניתן לבדוק על ידי יחס זה. ימי החייבים הוא זמן ההמתנה של החברה עד לקבלת כספים מלקוחות. נקודת מבט אחרת היא מחזור החייבים המראה את מספר הפעמים שסכום החייבים הופך מזומן במהלך השנה, מחזוריות של מתן אשראי וגביית כספים. יש להתחשב בעובדה שמתן מספר ימי אשראי ללקוחות תלוי גם בענף בו פועלת החברה.
  2. יחסי המלאי. Inventory ratios? המלאי הוא פונקציה של המכירות אך לא ניתן להשוותו למכירות מפני שסכום המכירות מוצג במחירי שוק ואילו המלאי מוצג במחיר עלות, לכן, היחס מחושב בהשוואה לעלות המכירות. בדרך זו ניתן לנתח כל אחד מסוגי המלאי. מחזור המלאי מודד את רמת הפעילות ביחס למלאי המוחזק על ידי הארגון. אחזקת מלאי יקרה והארגון צריך לנסות למכור את המלאי ולהחליפו לעיתים קרובות ככל האפשר. מחזור מלאי גבוה, עשוי להצביע על יעילות בניהול המלאי ואולי על מחזור עתידי. הוא יכול לשמש כפיצוי על מכירות נמוכות ורווח גולמי נמוך. לעומת זאת, מחזור מלאי נמוך עשוי להצביע על עודפי מלאי.
    הסיכום של ימי מחזור החייבים וימי מחזור המלאי מהווים את המעגל התפעולי של החברה. כלומר, מספר הימים הדרוש להשקעה במלאי להתקבל במזומן.
  3. יחסי הזכאים. Accounts payable ratios? בחינת היקף האשראי שהחברה מקבלת מספקיה. היקף האשראי המסחרי תלוי בענף בו פועלת החברה, במקורות חומרי הגלם ובתהליכי הייצור. היקף האשראי משפיע על שיקוליה בהחלטה לגבי רמת ההון החוזר וכאשר לחברה ניהול נושים טוב ואפשרות לדחיית תנאי התשלום אין לה צורך בהון חוזר גבוה. לעומת זאת דחיית ימי אשראי עלולה לגרום לעליית מחיר בעתיד מכיוון שהנושה מעוניין לפצות עצמו על דחיית התשלום.
  4. מחזור הנכסים. Assets turnover? יחס בין מכירות לבין סך המאזן. יחס גבוה מצביע על יעילות תפעול גבוהה וניצול טוב של המקורות העומדים לרשות החברה. מחזור נכסים יכול להשתנות עקב שינויים בתנאים מאקרו אקונומיים, שינוי באסטרטגיית מחירים או באסטרטגיית התפעול והצמיחה.

 

ניתוח חברות על פי יחסים פיננסים מאפשר לקבל תמונה בהירה על מצב החברה ומאפשר לה להתמקד ולטפל במרכיבים הבעייתיים בדוחותיה הבאים לידי ביטוי ביחסים הפיננסים. ניתוח הדוחות מסייע למנהלים לדעת מהם המשאבים הפיננסים של הארגון, באיזו מידה יש לחברה יכולת לעמוד בהתחייבויותיה ומהי מידת הרווחיות של החברה. היחסים הפיננסים עונים על שאלות מרכזיות: האם השימוש בנכסים יעיל?, האם החברה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה? והאם המזומנים המיוצרים מהפעילות השוטפת מספיקים לצורכי החברה? הם קלים לחישוב, להשוואה והבנה מתוך נתונים זמינים, ומשמשים להבנת המצב הפיננסי של החברה עבור גורמים חיצוניים לחברה. יש לזכור ששינוי החל באחד מהיחסים הפיננסים משמש לאזהרה בלבד ואינו יכול לספק את הסיבה לבעיה.

 

יש לבחון את מרכיבי היחסים ואת קשריהם ליחסים אחרים לדוגמא היחס השוטף מנותח טוב יותר יחד עם מחזור החייבים, המלאי, הזכאים וההון החוזר. יחסים פיננסים משמשים במודלים שונים לחיזוי חדלות פירעון וניבוי פשיטות רגל. מודל נפוץ לחיזוי פשיטת רגל הוא מודל ההישרדות של אדוארד אלטמן. מחקריו של אלטמן הראו שניהול כושל ולאו דווקא תחרות חריפה ומיתון במשק הנם הסיבה לנפילת עסקים וניתן לנבא סימנים מוקדמים המתריעים על סכנת התמוטטות. המודל משלב מספר יחסים פיננסים לניבוי הסכנה שבכישלון הפיננסי של החברה. אלטמן בחן 22 יחסים פיננסים ומתוכם נבחרו חמשת הטובים ביותר לניבוי פשיטות רגל. כל יחס קיבל משקל שונה בהתאם לתרומתו ליציבות החברה כאשר יש הבדל בין חברות פרטיות וחברות ציבוריות.

 

קיימות מספר מגבלות בשימוש ביחסים פיננסים בניתוח חברות. (1) יש במקביל לבדוק את הסביבה העסקית ולהתחשב במתרחש בה. (2) יש להסתמך גם על ניתוח חברה דומה, ניתוח ממוצע ענפי וייחודיות של החברה. (3) זמינות נתונים ? דוחות שאינם בהישג יד או נתונים שגויים במיוחד אצל חברות פרטיות שאינן מפרסמות דוחות כספיים לציבור. (4). אין להסתפק בניתוח על פי יחס אחד אלא לשלב מידע מתוך מספר רב של יחסים מכיוון שכל יחס פיננסי נותן נקודת מבט אחרת על מצב החברה.

בעלת תואר במינהל עסקים התמחות במימון. בעלת ותק של 20 שנה כמנהלת חשבונות בכירה. עוסקת בכתיבה יצירתית ועריכת מצגות – קסם של מילים.

חגית גלטנר

מקור המאמר: www.Articles.co.il – מאמרים לשימוש חופשי