נכיון צ'קים

שירותי ניכיון מאפשרים המרה של צקים עתידיים לתקבולים מיידיים. ברמה המעשית, באמצעות ניכיון צ'קים ניתן להעביר צ'ק דחוי לחברה ולקבל תמורתו כסף מזומן. זו היא שיטה חוקית למהדרין המקובלת מאוד עבור לקוחות במגזר הפרטי והעסקי. שירותים אלו הם חלק בלתי נפרד מהשימוש התכוף בהמחאות שניתנות להסב. למעשה, המחאה היא בין אמצעי התשלום הנפוצים בעולם ובישראל השימוש בה מוסדר במסגרת דיני שטרות ובחוק "שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981".

 

המחאה היא שטר באמצעותו יכולים אדם או ישות משפטית להורות לבנק למשוך מחשבונם כסף המיועד עבור צד ג', בזמן שנקבע מראש. הנושא של הזמן הוא הקריטי ביותר בכתיבת המחאות משום יש לו משמעות גדולה. ככל שהמועד הנקוב על הצ'ק רחוק יותר, כך השימוש בו הופך להיות פחות אפקטיבי. במילים אחרות, המחאה עם תאריך פרעון רחוק היא לא יותר מנייר חסר תועלת. על הפער הזה בדיוק עונים שירותי ניכיון צ'קים.

 

כיצד פועלים שירותי ניכיון צ'קים ולמי הם מתאימים?

המונח מייצג שירות פשוט של הסבת המחאה על ידי הנפרע לצד ג' כלשהו, בתמורה הפחותה מהסכום הנקוב. ההפחתה בתמורה היא העמלה אותה משלם הלקוח עבור השירות. צד ג' במקרה הזה יכול להיות בנק או חברה פרטית, לכן שירותים אלו מתאימים גם לבעלי עסקים המעוניינים לשמור על תזרים המזומנים שלהם. ניכיון צ'ק הוא סוג של הלוואה שנותן צד ג' לנפרע: הרווח הצפוי לצד ג' מתוך העסקה מקביל לריבית על ההלוואה, אך הביטוי שלו הוא ההפרש בין הסכום הנקוב על הצ'ק לבין התמורה לנפרד על ידי אותו צד ג'.

 

זו צורת מימון פופולארית שיכולה להוות אלטרנטיבה יוצאת דופן להלוואות הרגילות מהבנק. בית העסק מקבל באמצעות שירותי הניכיון את ערכו הכספי של צ'ק דחוי, במינימום של התעסקות, תשלומי ריביות או בזבוז של זמן. התשלום היחיד הוא ריבית עבור הזמן שנשאר עד למועד הפרעון המופיע על גבי ההמחאה. ככל שמועד הפרעון רחוק יותר, כך הריבית אותה גובים עבור השירות צפויה לעלות. בנוסף, העמלה והריבית תלויים בגוף המציעים את השירות, בבית העסק וגם בהמחאה עצמה. צ'ק לגביו קיים סיכון שהוא לא יכובד דורש גם עמלה וריביות גבוהות יותר.

 

היתרונות של ניכיון צ'קים מסחריים

פריטת צקים מסחריים מבטיחים מסגרת אשראי המתבססת על הצ'קים הדחויים המגיעים לידי בית העסק. היתרון העיקרי הוא האפשרות של המרת תקבול עתידי למזומן, אולם יש גם יתרון הבא לידי ביטוי ביכולת של בעל העסק להגדיל את היקף הפעילות ללא העמדת בטחונות נוספים. העסק מקבל הנחת מזומן מספקים, מקדים תשלומים וכך יכול להחזיר את ההשקעה בריבית או בעמלה על שירותיו. בנוסף, בעל עסק המשתמש בשירות יכול להמשיך ולהציע ללקוחות תנאי אשראי ייחודיים.

לסיכום, רוב שוק הניכיון מתבסס על צ'קים מסחריים אולם את ההצלחה שלו ניתן לראות גם בקרב לקוחות פרטיים. כל הגורמים המעורבים נהנים משוק חופשי ומשוכלל ומרוויחים יתרונות רבים.

 

האם ניתן לקזז מע"מ על קנייה או השכרת רכב שמשמש לעבודה?

מאת רו"ח יורם שיפר

חוק מע"מ קובע במפורש כי אין לקזז מע"מ מהוצאות רכישה או השכרת רכב.

החוק רואה רכישה והשכרה באותו אופן ולכן הוא מתייחס באותה אמת מידה הן להוצאות הרכישה והן להוצאות השכירות מכל סוג של רכב.

 

הגדרת רכב לעניין חוק זה הינה רכב שמשקלו הכולל המותר הוא עד 3.5 טון.

בסעיף 14 לתקנות מע"מ נקבע:

איסור לנכות מס תשומות על רכב מנועי

14. (א) המס שהוטל על מכירת רכב פרטי לעוסק או על ייבוא רכב כאמור בידי עוסק לא יהיה ניתן לניכוי.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו במקרים הבאים:
(1) (בוטלה ע"י תק' (מס' 5) תשמ"ו-1986);
(2) הייבוא או הרכישה נעשו –
(א) בידי עוסק שעיקר עסקו מכירת רכב, לרבות רכב פרטי משומש לגבי רכב שאין בו שימוש ואינו מיועד לשימוש לבד ממכירתו במהלך העסק;
(ב) בידי עוסק אחר אם הרכב משמש אך ורק לאחד מאלה:
ללימוד נהיגה בבית ספר לנהיגה;
להשכרת רכב בידי מי שעסקו השכרת רכב;
להסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים;
לסיורים וטיולי שטח, בידי מי שעסקו ארגון סיורים או טיולים כאמור.

כלומר , ככל שרכב משמש בעסק שלא לאחת מהמטרות הנזכרות בסעיף זה , לא ניתן לקזז את מס התשומות ברכישה או השכרה.

באחד המקרים עלתה בבית המשפט השאלה:האם ניתן לקזז מע"מ מרכישה או השכרת רכב שמיועד אך ורק לצרכי עסק , כגון רכב שמשמש לסירים בחברת שמירה וכדומה.

סעיף 18 לתקנות מע"מ קובע:

תשומות לעסק לצרכים אחרים
18. (א) בלי לפגוע בהוראות פרק זה, מס תשומות בשל רכישת נכסים או בשל קבלת שירותים לשימוש בעסקאות שלגביהן מותר מס התשומות בניכוי (להלן בתקנה זו – לצרכי העסק) וגם לשימוש בעסקאות שלגביהן אין מס התשומות מותר בניכוי או לכל שימוש אחר (להלן בתקנה זו – שלא לצרכי העסק) – יהא ניתן לניכוי בשיעור יחסי שהוא כיחס השימוש לצרכי העסק לכלל השימוש.
(ב) היה בשימוש שלא לצרכי עסק, שימוש בלתי מסויים ינהגו לפי הכללים כדלהלן –
(1) קבע המנהל את החלק היחסי לשימוש שלא לצרכי עסק, יראו את קביעתו כשומה וינהגו על פיה, כל עוד לא נקבע אחרת;
(2) לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות;
(3) לא קבע המנהל את החלק היחסי ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא שלא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות.
כלומר , נטען שכאשר הרכב משמש אך ורק לצרכי עסק , הרי שסעיף 18 קובע כי ניתן לנכות את כל מס התשומות הגלום ברכישה או בהשכרת הרכב.

 

הסוגייה הזו עמדה בפני בית המשפט שקבע שסעיף 14 קובע תקנה ספציפית לגבי כלי רכב , קביעה שגוברת על סעיף 18 שהינו סעיף כללי בלבד ולכן , אין אפשרות לקזז מע"מ תשומות על רכב מכל סוג שמשקלו אינו עולה על 3.5 טון גם אם הוא משמש אך ורק לעסק ואין בו שימוש אחר ואפילו לא נסיעה של קילומטר אחד שלא לצרכי העסק.