המאמר מאת רו"ח זיו כרסנטי
שותף מנהל במשרד רואי החשבון "זיו שיפר ושות – רואי חשבון". מפקח מס הכנסה בעברו ומומחה בפתרון מחלוקות וטיפול בענייני מס הכנסה. רו"ח זיו כרסנטי מנהל את הקשר מול רשויות המס, הוא נשוי ואב ל 3 ילדים.
המאמר מאת: רו”ח זיו כרסנטי
ההשקעות לא הניבו את הפירות המצופות והמניות ירדו? העסק חווה תקופה קשה? פרויקט לא הצליח כפי שתוכנן? באופן טבעי, הפסד נתפס כמשהו שלילי, ככישלון. אבל בעולם המיסוי להפסד יש גם צד נוסף – הוא יכול להפוך לנכס מס שניתן לנצלו לתועלתינו. עקרון קיזוז ההפסדים מאפשר ליחידים ולעסקים להפחית את חבות המס שלהם באופן חוקי ומתוחכם. במילים פשוטות, קיזוז הפסדים פירושו שכאשר סופגים הפסד כלכלי בפעילות עסקית או בהשקעות, ניתן "לקזז" אותם כנגד רווחים עתידיים או נוכחיים, ובכך להקטין את סכום המס.

אלפי ישראלים אינם מממשים את זכותם לקיזוז הפסדים, ולעיתים משלמים מס מיותר על רווחים פשוט בשל חוסר מודעות או העדר הבנה. וכאן בדיוק נכנס לתמונה רואה החשבון לתמונה. תפקידו הוא לא רק לדווח אלא לייעץ, לתכנן ולמקסם את הפוטנציאל הפיננסי של לקוחותיו.
חשוב להבין כי לא כל קיזוז מותר. המחוקק הישראלי יצר מערכת מורכבת של כללים המבחינה בין סוגים שונים של הפסדים: הפסדים מעסק או ממשלח יד, הפסדי הון ממכירת ניירות ערך, הפסדים מהשכרת מקרקעין, הפסדים בארץ, הפסדים בחו"ל ועוד. לכל קטגוריה יש כללי קיזוז משלה, מגבלות זמן שונות ואפילו חריגים המונעים קיזוז במקרים מסוימים.
במבט רחב יותר, קיזוז הפסדים אינו רק סוגיה טכנית כי אם חלק אינטגרלי מתכנון מס אסטרטגי. עבור משקיעים פרטיים ובעלי עסקים כאחד הבנה נכונה של המנגנון לצד מעקב אחר תיקוני חקיקה ושינויים רגולטוריים, עשויים להוביל חיסכון אדיר לאורך זמן.
במאמר נסביר את עקרונות קיזוז ההפסדים, נבחן את הכללים וההזדמנויות, ונראה כיצד תכנון מס נכון גם בתקופות של ירידות יכול להפוך את ההפסד לכלי לצמצום חבות המס ולחיסכון שיכול להגע במקרים רבים למאות אלפי שקלים.
ציינו כי קיזוז הפסדים הוא מנגנון שמאפשר להפחית את חבות המס באמצעות איזון בין הכנסות להפסדים. אך כדי לעשות זאת נכון חשוב להבין את ההבחנה הקריטית בין שני סוגי הפסדים: הפסד שוטף והפסד מועבר.
הפסד שוטף – קיזוז כאן ועכשיו
הפסד שוטף הוא הפסד שנוצר במהלך שנת המס הנוכחית, למשל כתוצאה מירידה ברווחיות העסק או בשל הוצאות חריגות. לפי סעיף 28(א) לפקודת מס הכנסה, ניתן לקזז הפסד שוטף מעסק או ממשלח יד כנגד כל מקור הכנסה אחר באותה שנת מס, לרבות הכנסות ממשכורת, משכר דירה, ריבית או רווחי הון.
לדוגמה: אם בשנת 2025 העסק רשם הפסד של 100,000 ₪ אך במקביל הרווחתם 120,000 ₪ ממשכורת, ניתן לקזז את ההפסד כנגד ההכנסה ולשלם מס רק על 20,000 ₪.
היתרון כאן ברור: קיזוז מיידי המפחית את חבות המס באופן משמעותי.
הפסד מועבר – תכנון לעתיד
הפסד מועבר זהו הפסד שנותר אחרי קיזוז כנגד כל ההכנסות האפשריות באותה שנה, ועדיין נשאר לו יתרה. לכן, לא תמיד ניתן לנצל את ההפסד השוטף במלואו. על פי סעיף 28(ב) לפקודת מס הכנסה במקום להיעלם, ההפסד הזה עובר לשנים הבאות, ונרשם כ"הפסד מועבר" בדוח המס השנתי, אך כאן גם נכנסות מגבלות.
הפסד מועבר ניתן לקיזוז רק כנגד הכנסה מעסק, משלח יד, רווח הון עסקי או שבח מקרקעין ששימש לעסק. כלומר, אם בשנה הבאה תפיקו הכנסה ממשכורת בלבד, לא ניתן יהיה לקזז את ההפסד, אלא אם מתקיימים תנאים מיוחדים שנקבעו בתיקון לחוק ההסדרים.
תנאים לקיזוז הפסד מועבר ממשכורת
החוק מאפשר חריגים, אך הם דורשים עמידה בתנאים מצטברים:
אם מתקיימים תנאים אלו, ניתן לקזז את ההפסד המועבר גם מהכנסה ממשכורת, מהלך שיכול לחסוך אלפי שקלים במס.
דני, בעל עסק עצמאי, סיים את שנת 2024 עם הפסד של 100,000 ₪. באותה שנה היו לו גם הכנסות נוספות משכר דירה בסך 60,000 ₪ ומריבית בסך 20,000 ₪.
לפי סעיף 28(א) לפקודת מס הכנסה, דני יכול לקזז את ההפסד השוטף (100,000 ₪) כנגד ההכנסות משכר הדירה והריבית (80,000 ₪).
כעת נניח שבשנת 2025 העסק של דני כבר מתאושש והוא מרוויח 150,000 ₪. בנוסף, אין לו מקורות הכנסה אחרים.
מאחר שבשנת 2024 נותר לו הפסד מועבר של 20,000 ₪, הוא יכול לקזז אותו מול הרווח העסקי של 2025.
הפסד פירותי הוא הפסד שנוצר במסגרת פעילות שוטפת החייבת במס לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה – כגון עסק עצמאי, משלח יד או השכרת נכסים. אך לפני שניגשים לקזז, יש לבצע הבחנה קריטית. לפי סעיפים 28 ו־29 לפקודת מס הכנסה, ההבחנה הראשונה שעלינו לבצע היא היכן צמח ההפסד והאם מדובר בתושב ישראל או בתושב חוץ.
1.הפסד שמקורו בישראל מטופל לפי סעיף 28:
2.הפסד שמקורו מחוץ לישראל מטופל לפי סעיף 29:
מקום צמיחת ההפסד | תושבות | סעיף רלוונטי בפקודת מס הכנסה | כללי קיזוז ההפסד |
בישראל | תושב ישראל | סעיף 28 | ניתן לקזז כנגד כל הכנסה חייבת (בישראל או מחו"ל), לרבות: עסק/משלח יד, עבודה כשכיר, הכנסות מהשכרת נכסים, ואף שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין. |
בישראל | תושב חוץ | סעיף 28 | ניתן לקזז רק מול הכנסות שהופקו בישראל. |
מחוץ לישראל | תושב ישראל | סעיף 29 | ניתן לקזז רק מול הכנסות מחו"ל. לא ניתן לקזז מול הכנסות מישראל. |
מחוץ לישראל | תושב חוץ | לא חל (אין זכאות) | לא ניתן לקזז בישראל הפסדים שנצמחו מחוץ לישראל. |
המשמעות היא ששאלת מקור ההפסד ותושבות הן קריטיות בקביעת הזכאות לקיזוז.
בסעיף 28 לפקודת מס הכנסה יש אפשרות לקזז הפסדים פירותיים, כלומר הפסדים שמקורם בפעילות שוטפת החייבת במס, כנגד הכנסות אחרות. מדובר באחד המנגנונים המרכזיים בתכנון מס אפקטיבי.
פקודת מס הכנסה סעיף 28 מתירה קיזוז של שלושה סוגים בלבד של הפסדים פירותיים:
המשמעות של זה היא שהפסדים שאינם נמנים עם שלושת הסוגים הללו, כמו למשל הפסדים שמקורם בעסקת אקראי, ריבית, דיבידנד, כשכיר או השכרת נכס שאינו בניין אינם ניתנים לקיזוז לפי סעיף זה.
1.קיזוז הפסד שוטף מעסק או משלח יד: על פי הוראות סעיף 28(א) לפקודת מס הכנסה ניתן לקזז הפסד עסקי שוטף כנגד הכנסות מכל מקור אחר. כלומר: הפסד שוטף מעסק אינו מוגבל רק לקיזוז כנגד רווחים עסקיים, אלא יכול להתקזז גם מול הכנסות מעבודה כשכיר, הכנסות מהשכרת נכסים, ריביות, דיבידנדים ואפילו כנגד שבח מקרקעין. הכלל הרחב הזה מאפשר ניצול מרבי של ההפסד כבר בשנת היווצרותו.
2.קיזוז הפסד מועבר מעסק או משלח יד: כאשר סכום ההפסדים העסקיים בשנה מסוימת עולה על סך הרווחים, יתרת ההפסד מועברת לשנים הבאות. אולם, הוראות סעיף 28(ב) קובעות כי הפסד מועבר ניתן לקיזוז רק כנגד הכנסות מוגדרות:
– אין לאדם הכנסה מעסק או ממשלח יד בשנת הקיזוז.
– האדם הפסיק לעסוק בעסק או משלח יד באותה שנה שבה הוא מבקש ללבצע קיזוז הפסדים.
– ההפסד אינו נובע מחברת בית או חברה משפחתית.
– הקיזוז מתבצע ברמת האדם הבודד לא ברמת התא המשפחתי.
ההבחנה המרכזית כאן היא אפוא שבעוד שהפסד שוטף ניתן לקיזוז מכל הכנסה, הפסד מועבר מוגבל לקיזוז כנגד הכנסות הקשורות באופן ישיר לפעילות העסקית של הנישום.
אחת המשימות החשובות ביותר בתהליך תכנון מס היא ניצול מקסימלי של הפסדים עסקיים. הכלל המנחה הוא לחפש את ההכנסות בעלות שיעור המס הגבוה ביותר ולמזער אותן באמצעות קיזוז ההפסד, תוך התחשבות בצפי ההכנסות העתידי.
כך לדוגמה, אם צופים רווחים גבוהים בשנה הבאה, כדאי לשמור הפסד מועבר לקיזוז עתידי במקום להשתמש בו כנגד הכנסה עם מס נמוך בשנה נוכחית. כמו כן, ניתן לתזמן מכירת נכסים או גביית הכנסות לשנה שבה יש הפסד שוטף על מנת לנצל את הגמישות של סעיף 28(א). עם זאת, תכנון כזה דורש דיוק והבנה מעמיקה של החוק, שכן טעות עלולה להוביל לעלויות מס גבוהות או לעימות עם רשות המסים.
נניח כי בשנת 2024 לעסק של דני נוצר הפסד של 200,000 ₪.
א. קיזוז הפסד שוטף (סעיף 28(א))
באותה שנה (2024), לדני יש גם הכנסות אחרות:
סה"כ הכנסות חייבות של דני לשנת 2024: 180,000 ₪.
בזכות סעיף 28(א), דני יכול לקזז את ההפסד העסקי השוטף (200,000 ₪) מול כל ההכנסות הללו.
התוצאה: ההכנסה החייבת במס לשנת 2024 היא 0 ₪ – דני לא משלם מס באותה שנה.
יתרת ההפסד שלא נוצלה של 20,000 ₪ תועבר לשנים הבאות כהפסד מועבר.
ב. קיזוז הפסד מועבר (סעיף 28(ב))
בשנת 2025 העסק של דני מתחיל להרוויח מחדש:
דני עדיין מחזיק ביתרת הפסד מועבר של 20,000 ₪ משנת 2024.
לפי סעיף 28(ב), הפסד מועבר ניתן לקיזוז רק מול הכנסות עסקיות.
לכן, דני יקזז את ההפסד המועבר בסך 20,000 ₪ מהרווח העסקי העומד על 150,000 ₪.
התוצאה:
ג. תכנון מס חכם
נניח שבשנת 2024 דני ידע מראש שהעסק שלו צפוי להרוויח הרבה בשנת 2025.
במקום לקזז את כל ההפסד השוטף מול רווח ההון (40,000 ₪ בריבית 25%), הוא היה יכול:
לא לקזז את רווח ההון כנגד ההפסד השוטף (מותר לפי סעיף 28(ג)), לשמור חלק מההפסד לשנת 2025, ואז לקזזו מול ההכנסות העסקיות החייבות בשיעורי מס שולי גבוהים (נניח 47%).
החיסכון במס:
כלומר, תכנון מס נכון הביא לחיסכון נוסף של 8,800 ₪.
קיזוז הפסדים הוא לא רק זכות, זו הזדמנות לחסוך כסף ולשפר באופן משמעותי את המצב הפיננסי. אל תתנו להפסדים להפוך לעול. צרו קשר עם משרד רואה החשבון זיו שיפר לקבלת ייעוץ מותאם אישית. נבחן את ההפסדים וההכנסות שלכם, נבנה תוכנית מס אופטימלית ונחסוך לכם כסף. צרו קשר עוד היום עם המשרד
3.הפסד מהשכרת בניין: על פי סעיף 28(ח) לפקודת מס הכנסה, הפסד מהשכרת בניין אינו אובד וניתן לקיזוז כנגד הכנסות מאותו בניין בשנים הבאות. אך יש לשים לב להבחנה שבין השכרת נכס כהשקעה פסיבית לבין השכרת נכס המוגדרת כ"עסק". אם הפעילות בהשכרת הבניין מוגדרת כעסק (למשל, כאשר מדובר בהיקפים גדולים, ניהול אקטיבי של הנכסים וכו'), כללי הקיזוז יהיו רחבים יותר ויחולו עליהם הכללים של קיזוז הפסד עסקי (סעיפים 28(א) ו-28(ב)), ולא, הכלל המצומצם של סעיף 28(ח).
נשאלת השאלה מה פירוש "הכנסה מאותו בניין"? – ביטוי זה מעורר שאלות פרשניות. ההנחה היא שמדובר בבניים במובנו הפיזי. כלומר, אם נגרם הפסד מהשכרת דירה אחת בבניין, ניתן לקזז אותו מול רווח מהשכרת דירה אחרת באותו בניין בשנים הבאות. לעומת זאת, הפסד מהשכרת בניין אחד לא יוכל להתקזז מול רווח עתידי מהשכרת בניין אחר.
ומה בנוגע לקיזוז מול שבח מקרקעין?
הפסד מהשכרת בניין יכול לשמש כלי חשוב גם בעת מכירת הנכס. על פי חוזר של רשות המסים, הפסד שהיה מהשכרת בניין ניתן לקיזוז כנגד השבח (הרווח) שנוצר ממכירת אותו בניין. כלל זה נועד להתחשב בהפסד הכלכלי המצטבר שסופגים מהנכס, ולאפשר להפחית את מס השבח החייבים בו. זהו כלי תכנון מס משמעותי שיכול להפחית באופן ניכר את מס השבח למדינה בעת מכירת נכס מניב.
הפסדי הון אינם מוגבלים רק להשקעות בשוק ההון, אלא חלים גם על מכירת נכסים אחרים כגון נדל"ן, מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים. סעיף 92 לפקודת מס הכנסה מאפשר לנישום לקזז הפסד הון ריאלי שנוצר בשנת מס מסוימת כנגד רווחי הון ריאליים מאותה שנה. הפסד משבח נחשב אף הוא להפסד הון לצורך הקיזוז. כאשר מדובר בנכסים שמקורם בחו"ל, יש לקזז את ההפסד תחילה מול רווחים מנכסים זרים, ורק לאחר מכן מול רווחים מנכסים בישראל.
כך, לדוגמה, הפסד שנוצר ממכירת ביטקוין או את'ריום, או הפסד שנוצר ממכירת מגרש או דירת מגורים (שאינה דירת מגורים מזכה), יכול לשמש לקיזוז כנגד רווחים שהופקו ממכירת מניות בבורסה.
כמו כן, ניתן לקזז הפסד הון שוטף שמקורו במכירת ניירות ערך גם מול הכנסות מריבית או מדיבידנד, ובלבד ששיעור המס על אותן הכנסות אינו עולה על 25%.
בהקשר זה חשוב להתייחס לרווחים ריאליים, כלומר, לרווחים לאחר ניכוי השפעת האינפלציה. קיזוז הפסדים מול רווחים נומינליים בלבד עלול להוביל לתשלום מס על רווח שאינו אמיתי מבחינה כלכלית. על כן, סעיף 92 מדגיש את הצורך בקיזוז מול רווחים ריאליים בלבד, מה שמבטיח שהמס ישולם רק על עלייה אמיתית בערך הנכס.
מי שלא דיווחו על הפסדי הון בעבר יכולים לפנות להליך גילוי מרצון, ובמסגרתו לקזז את ההפסדים אך ורק מול רווחים שנחשפו באותו הליך. גישה זו מאפשרת מיצוי זכויות המס תוך שמירה על שקיפות מול רשות המיסים.
הפסדים מניירות ערך זרים אינם מתנהלים באותו אופן כמו הפסדים מניירות ערך סחירים בישראל, שכן המחוקק קבע כללים ייחודיים לקיזוזם, במטרה לשמור על סיווג נכון של מקורות ההכנסה. חשוב להבין את מנגנון קיזוז ההפסדים מניירות ערך זרים מכיוון שמדובר בכלי מיסוי חשוב המאפשר להפחית את חבות המס בגין רווחי הון
כאשר נוצר הפסד ממכירת ניירות ערך זרים, למשל ממכירת מניות בבורסות מחוץ לישראל, ניתן לקזז אותו לפי הסדר ההיררכי הבא:
הקיזוז מתבצע במסגרת שנת המס, אך ניתן גם לנייד את ההפסד לשנים הבאות בכפוף לדיווח מתאים.
טבלה להמחשת סדרי הקיזוז:
מקור רווח/הפסד | סכום (₪) | יתרה לאחר קיזוז |
רווח הון מחו"ל | 50,000 | 0 |
הפסד הון מחו"ל | 80,000- | 30,000- |
רווח הון מישראל | 40,000 | 10,000 (חייב במס) |
מקורות הכנסה שכנגדם לא ניתן לקזז הפסדי הון:
קיזוז הפסדים מעסק, משלח יד, שכר דירה או הפסדי הון מהווה כלי חוקי ולגיטימי להפחתת חבות המס. יחד עם זאת, מדובר בתחום מורכב הדורש בקיאות בהוראות החוק, בעמדות רשות המסים ובפסיקות בתי המשפט. מאחר שכל סוג הפסד מקוזז לפי כללים שונים ובחירת שיטת הקיזוז עשויה להשפיע ישירות על שיעור המס הסופי, נדרשת בחינה מקצועית ומדויקת של כדאיות ההליך.
יתרה מכך, כללי הקיזוז הקבועים בפקודת מס הכנסה עברו רפורמות ותיקונים רבים לאורך השנים, ויישומם מחייב להיות עם היד על הדופק, ניסיון והבנה מעמיקה. תכנון מס מושכל, המתבצע על ידי רואי חשבון מנוסה ומקצועי יכול להפוך הפסד ליתרון כלכלי ולחיסכון מס משמעותי.
אנו במשרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ מתמחים בתכנון מס ובבחינת אפשרויות קיזוז הפסדים באופן לגיטימי, מקצועי ומיטבי, תוך התאמה אישית לצרכים הייחודיים של כל לקוח. צרו קשר עוד היום
היכנסו למאמרים מקצועיים נוספים