מיסוי שוק ההון

שוק ההון מתחלק לשוק המניות ולשוק האג"ח ובישראל הוא נקרא גם השוק לניירות ערך. תפקידו של שוק ההון לאפשר לחברות ולממשלה לגייס הון לטווחים שונים מהציבור הרחב. בתוך שוק ההון ניתן למצוא שורה ארוכה של גורמים כגון בנקים, ברוקרים ומוסדות פיננסיים הקשורים במערכות תקשורת ממוחשבות. מטרת המערכות הללו היא להבטיח התנהלות יעילה ככל האפשר ומיצוי משאבים פיננסיים באופן אפקטיבי. נהוג להתייחס אל שוק ההון בעיקר בהקשר של הבורסה לניירות ערך, אך בפועל חורגת הפעילות גם לעסקאות הנעשות מחוץ לבורסה.

 

במהלך לימודי שוק ההון נחשפים הסטודנטים אל נושאים רבים הקשורים אל התחום. לימודים אלו מספקים פתח מרתק אל טבורו של שוק ההון ועוסקים בין היתר ברפורמה שנערכה בשנת 2003. רפורמה זו מתמקדת במיסוי שוק ההון ובמסגרתה בוטלו מרבית הפטורים שחלו על רווחי הון בבורסה ועל ריבית בשוק ההון. בנוסף, במסגרת הרפורמה הוטל מס בשיעור נמוך על רווחים ריאליים ונומינאליים. הבחנה בין סוגי הרווחים ובדיקת צורת היישום של הרפורמה מטעם הגופים הרלוונטיים במדינה נחשבים גם הם לנושאי יסוד וחובה במהלך לימודי שוק ההון. הלימודים מתאימים עבור צעירים משוחררים, או בעלי קריירה קיימת המעוניינים להרחיב את התשואה החודשית ולהשקיע בבורסה באופן עצמאי. תנאי הקבלה ללימודי שוק ההון אינם קשים וברוב הקורסים גם לא נדרש ניסיון קודם או רקע מקצועי.

 

כיצד משפיע המיסוי בשוק ההון על הציבור הרחב?

יש מספר היבטים דרכם ניתן לבחון את האטרקטיביות של מיסוי שוק ההון. ראשית, יש לציין כי כבר בשנת 2003 הוכרז על שנת מעבר בה נדחו חלק מהוראות הרפורמה כדי לאפשר למערכת המס להתארגן ולהיערך מבחינה תפעולית. חלק מהוראות המעבר התפרסמו לאורך שנת 2003 ובשנה לאחר מכן הן נוצלו להשלמת החקיקה הנרחבת. על כל פנים, כיום הרפורמה מוטמעת היטב בשוק ההון והמיסוי מקובל על כל החברות והארגונים העוסקים בתחום.

 

שנית, הרפורמה במיסוי שוק ההון לא גרמה זעזועים יוצאי דופן. אין ממצאים המעידים על חלקים בשוק ההון שקרסו או נפגעו בצורה משמעותית. עובדה זו נחשבת הישג משמעותי של הרפורמה והיא זו שגורמת לאופטימיות גם לקראת ביצוע שינויים והתאמות בשווקים אחרים. תכנית המיושמת בצורה חלקית אינה מאפשרת מעקב אחר ביצועים, אולם בדיקה של ניסיונות רפורמה קודמים מעלה לא מעט כשלונות. מהבחינה הזו נחשבת הרפורמה במיסוי שוק ההון להצלחה יוצאת דופן.

 

אפקטיביות והכנסות המדינה משוק ההון

מיסוי שוק ההון כפי שבא לידי ביטוי בישראל החל משנת 2003 מייצר אפקטיביות אכיפה. השילוב בין שיעור מס נמוך על השקעות בשוק ההון, יחד עם בניית שיטת ניכוי במקור יעילה, עומד לנגד עיניו של המחוקק ומבטיח אפקטיביות גדולה. המשמעות היא רווחי מיסוי גבוהים יותר והעשרה של קופת האוצר. מבחינת הכנסות, היקף ההכנסות משוק ההון בשנים בהן נכנסה לתוקף הרפורמה תאם לתחזית המוקדמת. הסכום כולל רק ניכויים שעוברים דרך הבנקים וחברי הבורסה ולכן הוא אינו כולל תשלום מיסים על ידי חברות, תשלומי מס של קרנות נאמנות חייבות, תשלומי מס של קרנות נאמנות מעורבות, מס על ריבית על אג"ח, מיסים על דיבידנדים ומיסים על ניירות ערך זרים.

 

לסיכום, הרפורמה במיסוי שוק ההון גרמה לצמצום עיוותים במערכת המס וכיום היא מיושמת בצורה אופטימאלית. סטודנטים הלומדים על השקעות בשוק ההון מבינים היטב את משמעות הרפורמה ונדרשים להתשלב בה באופן יעיל ורווחי.